|
אני
לא נשא שתוק כבר!!
כבר
חצי שנה אתה קודח לי במוח ללכת להיבדק צעקתי על עידו.
אני
בסדר אין לי איידס ואני לא הולך!!
תעזוב אותי בשקט כבר מה אתה אמא שלי?
האמת...בתוכי ידעתי שזה לא בסדר ואני חייב להיבדק.
עשיתי הרבה שטויות ולא הקפדתי על קונדום כל כך "כי לי זה לא יקרה".
ככ
פחדתי מהתשובה שאני נשא "חיובי" שלא הייתי מסוגל לעשות את הבדיקה ושכנעתי את
עצמי שאני בסדר.
בשבוע שלפני הבדיקה נכנסתי לחרדות וללחץ כי חשבתי שאני נשא.
התחלתי לקרוא חומר על איידס התחלתי לדבר עם נשאים ובמקביל יצרתי קשר עם ג´וני
שעודד ותמך בי לאורך כל הדרך.
הכנתי כבר בראש תסרטים אפשריים ואיך אני מספר למשפחה ולחברים
שזה
הכי קשה מבחינתי.
קבעתי עם עידו שאני הולך להיבדק ביום חמישי,לקחנו יום חופש ותכננו את היום.
כל
הלילה לא ישנתי מפחד ובכיתי והתפללתי לאלוהים שאני בסדר.
1/3/2007
יום
הבדיקה הבטן מתהפכת לי מלחץ וגם אני פוחד מזריקות.
האחות לוקחת לי בדיקת דם ואני מתעלף.
נתנו לי לנוח בחדר חצי שעה הביאו לי קולה וסוכר שאני אתאושש.
ובתוכי מקנן הפחד מהידיעה שאני נשא.
"תשובה תהיה אחרי צהריים" אמר הרופא ולקח את המבחנות למעבדה.
אחרי הבדיקה הלכנו לשתות קפה ואני מסתובב כמו זומביט אין לי תאבון ורצון לשום
דבר.
מזל
שעידו היה איתי אחרת לא הייתי מסוגל לשרוד
ועודד אותי לאורך כל היום אחרת לא הייתי עובר את היום הזה.
נסינו להעביר את הזמן וחכינו לשעה 4 כדי לקבל את התשובה.
השעה 4 הגיע ואנחנו נכנסים למרפאה.
הלב
שלי דופק חזק ועוד רגע יוצא מהמקום.
הרופא קורה לי להיכנס לחדר ואני כמעט באפיסת כוחות יושב על הכיסא ונותן לו
תעודה מזהה ומספר בדיקה.
הרופא מחפש את התשובה,מסתכל,בודק קורא
ולבסוף אומר :"הבדיקה בסדר יצאת שלילי"
באותו רגע נפלה לי אבן מהלב..בעצם לא אבן כל עזריאלי נפל
וישר חיבקתי את עידו והתחלתי לבכות מהתרגשות.
הרופא הביא לי מים ואמר שכולם מפחדים מהבדיקה וזה טבעי.
אני
כותב לכם כדי שתדעו מה עבר עלי.
אני
לא מאחל את זה לאף אחד!!!
תשמרו על עצמכם זה לא שווה את זה.
תחגגו,תבלו,החיים יפים ומלאים בחוויות
אבל
אף פעם בשום מקרה בחיים שלכם ואפילו לא בעד שום זיון בעולם
עם
חתיך הורס שאומר לכם שהוא נקי
אל
תוותרו על קונדום
החיים שלכם יקרים
אל
תאבדו אותם
זה
לא שווה את זה להיות נשא
אוהב אותכם
אני
J
תודה רבה לג´וני שעזר לי מאוד ברגעים קשים
וכמובן ל"עידו" החבר
שבלעדיו לא הייתי עושה את הבדיקה
|