|
שלום לכולם...
קבלתי את התשובה לה התפללתי ייחלתי וקיוויתי..
תשובה שלילית..
בכיתי ובקשתי לחבק את האחות המקסימה..שלא סרבה, להיפך, שמחה.
הרגשתי שאני ל יכולה לעמוד, שרגליי כושלות, אבל הפעם, מרוב שמחה.
לפני שלושה מים, בעקבות שיחה עם חבר, שאיתו קיימתי יחסים לא מוגנים, החלטתי
לעבור את הבדיקה,
מאותו הרגע, שהחלטתי, משהו השתנה,כל שמחת החיים שהיתה בי, כל האופטימיות הנצחית
נעלמה,
הרגשה מחורבנת של חוסר אחריות, ..וחרדה. חרדה עצומה,
לא
יכולתי לישון, לא לאכול, כל דבר גרם לי להתמוטטות ולבכי,
רציתי להיות לבד
והייתי בטוחה שאני חולה.
נכנסתי לכל אתר שמדבר על האיידס, קראתי מאמרים, תרופות, ספורים אישיים, והפכתי
כמעט מומחית לעניין.
ביום הבדיקה נסעתי לבד, כל הגוף כאב ובער לי,
השרירים שלי כאבו כל כך, בקושי נעמדתי. כל הדרך דברתי לעצמי בקול, הבטחתי
הבטחות, התפללתי לבורא עולם,וקיללתי את עצמי , כמה טיפשה אני.
איך
,? איך הסכמתי לחוסר האחריות הזה, איך לא עמדתי על שלי להגן על עצמי וגופי,
ולקיים יחסי מין עם קונדום.?.
טיפשה שכמוני.
הגעתי למחלקה, ניסיתי להראות שמחה ואופטימית, לא רציתי שאנשים יידעו לשם מה
הגעתי לשם, היה נדמה שכולם יודעים לשם מה הגעתי לשם,
הייתי חזקה לכמה רגעים, נכנסתי לחדר האחות...
חדר
פצפון, מדבקות כפפות, שולחן עמוס, ואחות עם חיוך מאיר
היא
שאלה למה אני חושבת שצריכה לעבור את הבדיקה,? עניתי בגלל טיפשותי, הייתי חייבת
להלקות את עצמי,
היא
ניסתה להרגיע אותי...אמיצה האשה,
יצאתי מהחדר, התיישבתי דקה שנראתה כמו נצח, לא רציתי ללכת משם, פחדתי שאם אלך,
החיוך הטוב של האחות יעלם,
כל
כך פחדתי
מכל
דבר פחדתי
המוח לא הפסיק לעבוד, ולתכנן
24
שעות להמתין לתשובה,..איך אחיה 24 שעות?!
האמת...שאני לא יודעת מ עשיתי באותן שעות, לא הצלחתי להסתכל לילדים שלי
בעיניים,
נכנסתי למיטה, לקרוא לא יכולתי, לא לאכול, המים לא הצליחו להבלע,
הגוף רעד, וזיעה קרה עטפה אותי, הרגשתי חולה ואומללה,
חברתי יעל שהוכנסה בסוד הבדיקה, נסתה לעודד ולתמוך, אבל סרבתי להתעודד, הייתי
נחושה שאני חולה,
טפשה שכמוני,
הזדיינתי בלי קונדום...פסיכית, מה חשבתי לעצמי.
ויש
לפני עוד לילה לעבור,
עשיתי סיבוב בגל, אולי אתיש את גופי, אכיו אותו ללילה, מקלחת בלעתי כדור הרגעה
ולמיטה...
בבוקר...התעוררתי לבית ריק, הילדים נסעו לצפון עם אבא שלהם, ואני לבדי.
כמה
סימבולי חשבתי לעצמי. אקבל תשובה ואהיה לבד לבכות איתה.
שוב
נכנסתי לאתרי האיידס, קראתי שוב על המחלה, והגעתי לכתובת של ג´וני.
היו
לי עוד שעתיים להעביר עד לבדיקה,
התחברתי למסנג´ר של ג´וני, דברנו קצת ג´וני ואני. לא זוכרת מה נאמר שם, רק
זוכרת שאולי העלבתי אותו כשדברתי על נרקומנים והומואים בהקשר של המחלה,
סליחה ג´וני, לא התכוונתי,
אין
לי דבר וחצי דבר נגד גיי´ז.
ג´וני הציע לי להתפלל חזק ולקוות שמישהו אוהב אותי למרות הטעויות שלי.
וזה
מה שעשיתי כל הדרך לבלינסון,
התפללתי והבטחתי הבטחות....
הבטחתי הבטחה אחת לעצמי....
מהיום והלאה אני אחראית לגופי ולבריאותי, ומי שלא נאה לו...שילך להז***
אין
סקס בלי קונדום, הפחד החרדה, ומה שעברתי, לא שווים את ההנאה הזו.
מי
שאוהב את החיים שינהג באחריות...
אני
בחרתי לאהוב את עצמי בחיים
חומט. |