לחיות עם איידס, האיש שלא רצה לדעת

דף הבית І חדש באתר І פורום І פורום בריאות І זהירות באינטרנט І נשא חדש І האם נדבקתי І יצירת קשר שפות : ערבית І אנגלית І ספרדית І רוסית

מידע כללי І מידע לנשא І סיפורים І בלוגים І מאמרים І שירים І היכרויות І הדרכה І הורדות І קמפיינים І יזכור І וידאו І אינדקס תרופות І בדיקות איידס

סיפורים	האיש שלא רצה לדעת - סיפור על נשא איידס
סיפורים ארוכים בחרתי בחיים סיפור מהביצה הסיפור של אלי וסופיה במדינת תל אביב ההפוכים לעשות תיקון תחשוב חיובי למה אני הלא מתאימים תיאו וסאני יומנו של נשא מהצפון דורי היפה אוקיינוס שלם ביני לבינך אריאל החג של כל החגים אמת או חובה שבת חתן חיוביות זורמת אני שקעים לכל קמרייך השרוטים הצד החיובי הסוד שלי הג'ינג'י הסודי האתמול של מחר הבלוג של במבי החבר'ה של קופר החיים בצד הלא נכון של ה 40 מה כבר רציתי - חלק א' מה כבר רציתי - חלק ב' ראש בריא במיטה חולה בקרוב אצלך המיוחדים שלנו אופטימיות חיובית זהבי חוקר פרטי סיפורים קצרים הסיפור של ג'וני ירושלים הסיפור של ניר - נשא סטרייט בכפר יש נשא חדש סיפורה של נשאית איידס השלמתי עם אלוהים זיכרון שלא אשכח לילות שישי שלי חברי הטוב HIV צמיחה אישית הכל מאהבה החיים שלי שמלה שחורה מלאך בלבן האהבה מנצחת בלי סודות חשבונות ליליים האיידס עשה לי טוב לחיות עם פחד סיפורו של נשא חדש דרמה בערב יום כיפור הרולד ברודוקי בבריאות ובחולי תנו לי למות בשקט בבית חומות של שתיקה המודאג מתל אביב האיש שלא רצה לדעת מבוכה בצפון עיניים לצפון אשליה מתוקה בדיקת האיידס שלא אשכח תופעות לוואי סיפורים עצובים לב אוהב אינו טועה האור של חיי צלצול מאוחר לטלפון של טל אהבה ללא גבולות דמעות טראומת חיים להתראות עולם כמה עצב יש באהבה קראו לו רוברטו סיפורי תקופת החלון סיפורו של בחור במצוקה סיפורה של בחורה במצוקה סיפורו של בחור נשוי הוא הציע לי להתפלל אני לא נשא - שתוק כבר למה לא הקשבתי לאמא הוא חזר לחייך	לילה, 2 לפנות בוקר, לפני כחמש שנים לערך. הצ´ט לחיות עם איידס פועל, בחדר אני ועוד אחד או שניים. אני בדיוק חזרתי מבילוי עם חברים שלי, כן , אחת הפעמים הראשונות שאני יוצא לבלות כאדם חיובי אבל עם חברים רגילים. אני מסתכל ורואה שם שני אנשים,ואז כאשר אני נכנס פונה אלי מישהו שמזדהה כבחור באזור הגיל של 28 לערך. הוא מתחיל לשוחח איתי ומתוך השיחה עושה הרושם כי הוא חושב שהוא נדבק באיידס. התחלנו שיחה ארוכה ארוכה אל תוך הלילה הארוך. שיחה מאד מעניינת בה הוא סיפר לי שהוא מוטרד נורא, שהוא מקיים הרבה יחסי מין כי הוא מאד אוהב סקס וכל יחסי המין שלו הם לא מוגנים כי הוא לא אוהב קונדום. השיחה התארכה והאמת הייתה מאד מוזרה וכל הזמן הבחור חוזר על זה שהוא מוטרד ומודאג ויש לו חששות מאד כבדים שהוא נדבק ולא יודע מה עושים. בהמשך השיחה הסתבר לי כי הבחור היה מאושפז בבית חולים, שהבחור היה במצב מאד קשה גם, ובעצם עבר את כל התיאורים שאני הייתי בהם, הדבר מבחינתי עורר המון שאלות, רק לפני כמה חודשים אני הייתי בסרט קודם שכלל, אשפוז, מצב קשה, ובעצם אחד לאחד את מה שהוא מתאר והנה הוא מתאר את הסיפור שלו שפשוט כאילו לקוח מסרט החיים שלי. באותה שניה נדלק לי אור אדום שאולי האדם הזה חי בסרטים לגמרי ולא רוצה לדעת את אשר עובר עליו. הוא סיפר לי על זה שאמא שלו הייתה באה לבית החולים ומדברת עם הרופאים, הוא סיפר לי על חבר טוב שלו שהוא אח בבית החולים וכל הזמן דאג לו שהיה מאושפז שם עם מלא אינפוזיות וסיפר לי גם שלא היה מעוניין לדבר עם הרופאים בכלל וכי מי שדיבר איתם היו רק אמא שלו וחהבר הטוב שלו. המשכנו את השיחה שכאן היא מסתכמת בשלוש שורות בערך כשעה וחצי שעתיים, הוא סיפר לי המון על מה שעבר עליו ועל מעלליו המיניים דבר שעורר בי דאגה. בשלב מסויים שאלתי אותו באם הוא מקבל כדורים כלשהם והוא סיפר לי שהוא מקבל כדור צהוב וכדור לבן. שאלתי אותו כמה כדורים והוא אמר לי שמהלבן הוא לוקח אחד בבוקר ואחד בערב והצהוב שלושה בערב, ממש בדיוק כמו שאני לוקח. ניסיתי לשאול אותו לגבי שמות הכדורים והוא לא ידע להגיד לי בגלל שהוא לא טוב גם בקריאה באנגלית. קבענו להפגש בצ´ט ביום למחרת, שבת אחר הצהריים ולהמשיך את השיחה. דיברנו עוד המון וכל הקצוות מבחינתי ניסגרו לעובדה שהבחור נשא איידס שחי בהכחשה טוטאלית ולא מוכן לדעת שהוא נשא. לפי דבריו והתאורים הסתבר שהוא לוקח את הקוקטייל ומבחינתו הוא חושב שיש לו איידס ובעצם הוא חי בסרטים כאילו הוא אדם בריא וממשיך להזדיין כמו שפן בלי קונדום. לאחר שיחות שהמשיכו כל אותה שבת אחר הצהריים וערב החלטתי כי צריך לעצור את העגלה הזו שדוהרת לכוון עולם ההדבקות כמה שיותר מהר. קבענו להפגש בבית קפה סמוך לביתו בתל אביב ביום ראשון בשעת ערב מוקדמת. יום ראשון הגיע, נסעתי במיוחד לתל אביב בשעות הערב, הגעתי לבית הקפה במרכז מסחרי באזור תל אביב, מקום שהוא ירגיש בו בטוח ונוח, בין אנשים. פגשתי אותו במקום שקבענו ונכנסו לבית הקפה, מצאנו לנו פינה צדדית והתיישבנו שם. מולי ישב בחור נמוך, צנום, שיער ארוך, מוזנח קצת לא מגולח וכמו שאומרים בשפת האידיש "נבעך". התחלנו לדבר, בתוך האדם ראיתי אדם קסום, חמוד מאד אבל אסטרונאוט שמרח לי סיפורי אלף לילה ולילה. הוא התחיל לספר לי כל מיני דברים, אבל מצד שני סיפר לי שהוא רק אתמול חזר מזיון בלי קונדום כי רק ככה הוא אוהב. הוא סיפר לי על מה שעבר עליו שוב, סיפר המון, החלפנו המון חוויות ודיבורים וכאילו ראיתי את עצמי מול העיניים, לא במראה אלא באותם דברים שהוא עבר. שוחחנו המון וכל הזמן ניסיתי להבין דבר אחד, האם מישהו אמר לו שהוא נשא איידס, האם מישהו דיבר איתו על משהו והוא כל הזמן חזר על המשפטים שהוא לא יודע מה יעשה אם יתגלה כנשא, איך החיים שלו ימשיכו ובסך הכל הוא לא יודע איך יחיה עם זה אם יתגלה שיש לו איידס. בתוכי היה לי ברור שיש לו איידס והוא מכחיש. שוחחנו המון זמן, לדעתי ישבנו בבית הקפה למעלה משעתיים אולי שלוש או ארבע, וכל הזמן אני מרגיש שהוא מוביל אותי סחור סחור. בשלב מסויים הוא כלכך הרגיז אותי ובסתר ליבי רציתי להדביק לו סטירת לחי מצלצלת ולהגיד לו בזה – תתעורר !!!!, אבל לא העזתי לעשות דבר כזה. לאחר שראיתי כי טחנו מים והבנתי שבעצם זה לא מוביל לשום מקום, החלטנו להפרד איש איש לדרכו. הבנתי שאין פה מצב לכלום. סיימנו ויצאנו מבית הקפה והוא ליווה אותי למכונית שלי. שעמדנו ליד המכונית שלי פתחנו בשיחה נוספת שבה ביקשתי ממנו שייגש עכשיו, שהוא מסיים את השיחה ביננו, שהוא עולה הביתה, שייגש לאמא שלו וישאל אותו – מה יש לו, מה קרה לו אז, מה הרופאים אמרו לה על מה שהיה לו ובעצם שיקבל את האמת מאמא שלו שהסתבר מכל השיחות שהיא ידעה את הכל והייתה שותפה לכל הסיפור. הוא אמר לי שהוא יחשוב על זה ונפרדנו. הלכתי משם מתוסכל לגמרי כי הרגשתי שלא קרה כלום. לא הצלחתי להשיג את המטרה. למחרת בערב טלפון, הבחור על הקו, שיחה קצרה, הוא נשמע אחר לגמרי, הוא נשמע מויייך ומאושר. הוא סיפר לי כי ישב עם אמא שלו, היא סיפרה לו את הכל, את העובדה שהוא נשא איידס, שהוא היה במצב קשה והשתפר, הוא כרגע על הקוקטייל תרופות ובעצם כל מה שקשור לעולם הנשאות שהיא ידעה מהרופא המטפל שלו. הוא באותו רגע שעלה לאמא שלו – הבין שיש לו איידס. הוא הלך באותו רגע עם אמא שלו לסרט, מחוייך מאוזן לאוזן ומאושר שהוא יודע את האמת ובעצם מבין עכשיו איפה הוא נמצא ובזה הסתיימה מבחינתו מסכת השקרים ששיקר לעצמו שלא ידע שיש לו איידס. מסתבר שבתוך התת מודע שלו הוא ידע אבל סירב לקבל את העובדה הקשה הזו שהוא נשא איידס. לאחר תקופה שפגשתי אותו הוא כבר פרח, זרח וכמו שנאמר – עם שחר של יום חדש. שישבתי עם עצמי אחרי שיחת הטלפון שהוא התקשר אלי בסוף אחרי הכל, הרגשתי מחוייך ושמח שהצלחתי לאחר מאמץ מאד קשה ומתסכל להוציא אותו מעולם ההכחשה שלו שהוא נשא איידס. זה היה יכול לסכן אנשים אבל העיקר הכי חשוב שהוא כבר יודע ואין תרוצים והוא חזר למעגל החיים

מי אנחנו І פורום בריאות І פורום האתר І יצירת קשר І מפת האתר І תנאי שימוש באתר כל הזכויות שמורות לג'וני ירושלים - האתר לחיות עם איידס 2008 יצירת קשר עם ג'וני כל יום עד שעה 23:00 בטלפון 0525830490 או מסנג'ר yoqva@msn.com או אימייל jonyhiv@gmail.com