סיפורים עצובים
לב אוהב אינו טועה  
האור של חיי
צלצול מאוחר לטלפון של טל
אהבה ללא גבולות
דמעות
טראומת חיים
להתראות עולם
כמה עצב יש באהבה     
קראו לו רוברטו     

סיפורי תקופת החלון
סיפורו של בחור במצוקה
סיפורה של בחורה במצוקה
סיפורו של בחור נשוי
הוא הציע לי להתפלל
אני לא נשא - שתוק כבר
למה לא הקשבתי לאמא
הוא חזר לחייך


 
 

רגש, כנות, כוח

בכמה ימים למדתי דבר מאד מעניין, שהזכות לבחור היא דבר חשוב לא רק במובן הפוליטי .

אתה יכול להרגיש אדם עם זכות בחירה, לחשוב שאתה חיי לפי צו מצפונך ואפילו לתת לאחרים סביבך מקסימום בחירה בכל הנוגע לחיים שלך.

פעם אמרו לי שיפות נפש היא נאיביות, לא שאני יפה נפש אבל איפה שהייתי אולי קצת צדקו.

הסיפור שלי מתחיל ברומן מחוץ לקשר. בא בחור לערב שאמור היה להיות עוד אחד מהפעלות הגומרים הולכים שאצל גייז כבר עשו עליהם סטאז´. לא היתה חדירה מלאה בסוף רק סקס מסביב. היו שיחות, דמיון, רגש וחוויות אחרות שלא הכרנו.

אני לא רוצה לספר באיזה הקשר, אבל הוא מאד ריגש אותי באותו היום עם איזה משהו שלא הכרתי, וכבר אז זרע את הרמז הראשון. הוא אמר לי: "הדבקתי אותך בוירוס הזה, אל תבהל זה לא כמו HIV זה וירוס טוב."

הוא התכוון להרבה דברים. אבל מה שהיה ברור לשנינו באותו יום, או לילה שהתחיל בעשר ונגמר עם זריחת השמש, שהנגיף היחיד שבטוח חדר לשנינו הוא זה שמפעיל את הרגש.

נפגשו יום אחר, שוב על חוף הים, בלי יותר מידי דברים מיניים הוא בנה את הרגש שלי. זה הקסם שלו.

הוא באמת איש קסום בעיני.

עברו עוד כמה ימים והוא ביקש להיפגש, שאסע אליו. נסעתי לא יודע למה, לא רציתי לבגוד שוב, אבל נסעתי. מצטער אני חרא אני יודע. אני מרגיש ככה.

כשנפגשנו הוא כבר אמר את מה שהיה מעשר שעות ליליות המלוות בעשרים שעות של שיחה היה ברור לשנינו. הוא אמר שהוא אוהב. ביקשתי ממנו לא לומר את זה. זה מפחיד ומכעיס ובעייתי אצלי.

שכבנו הפעם. זה היה חזק. אני אקטיבי הוא פסיבי. יש בינינו סקס שאין בין אחרים. שמתי קונדום.

טוב ששמתי אותו. לא יודע בעצם מה טוב.

הוא נסע. נסע לחודש, חודש של טלפונים ואס אם אסים גנובים. שיחות ליליות מול מחשב והרבה רגש.

הוא חזר, הייתי שיכור התקשרתי ואמרתי כמה התגעגעתי . אחרי כמה ימים שוב ביקרנו אחד את השני, שוב היה מדהים שוב רגש שוב סקס שוב הגנה.

וכך נמשך הרומן,

ישבנו על סלע צוק המשקיף לים בלילה, הזדיינו, דיברנו, שתינו עוד, עישנו עוד סגריה אחת. הנוף של השממה היפה של מישור החוף. אור ירח מעיר על גופו הלבן. לא הבנתי למה הזקפה לא חזקה ואז הוא אמר, אני צריך לספר לך, אתה מי שאני אוהב רוצה צריך, יתוש קטן עקץ אותי, ושוב אמרתי לו די.

הוא ענה ביכולות שלו לכבוש את עיני, שהפעם אני אקשיב עד הסוף.

"יש לי HIV, המצב שלי טוב ואני לוקח תרופות. אחת בבוקר ואחת בערב"

שקט שנייה וישר מבול של שאלות:

-         מי מטפל בך?

-         אתה מרגיש טוב?

-         אתה בסדר עכשיו או אתמול?

-         בגלל זה אתה רצית ככה ולא אחרת?

-         זאת הסיבה שברחת מלגור עם ההורים?

כמה שאלות שאלתי. לא ידעתי שכל זה מטריד אותי. ואז שוב שקט, הוא צחק. חיבקתי אותו. והינה הקריסה. מה זה אומר לגבי? אז נזהרתי, שמרתי, אבל מה זה אומר??

אמרתי לו "תתלבש הולכים לאוטו" הייתי חייב מקום מוגן, לא את השמיים הגדולים האלה שמונעים ממני את הפינה המוגנת.

ברכב שאלתי עוד שאלות, מטר השאלות עבר להיות:

-         למה לא סיפרת?

-         מתי גילית?

-         מי זה שהדביק אותך?

-         מי יודע?

-         מה אני אמור לעשות לעזור?

כהוא ירד בביתו, אז נגמר לי הכוחות. חיפושים קדחתניים באינטרנט:

האם מין אורלי מסוכן? מה עם הקונדום? כמה פעמים גמרתי? היתוש ההוא שעקץ, השריטה שנשרטתי מהקוץ על החוף, האצבע ששחקה איתו הנשיקות.

מי אתה שתבחר בשבילי אם זה מוגן או לא? מי?

אני לא מבין, אני לא מבין,  מאהבה פוגעים בחירות של האחר? אני סיכנתי עוד אדם חוץ ממני!

אוי זה נפל בי, מה עם הבן זוג שלי! אני שונא את הבחור, למה?!

נפרדתי ממנו, חתכתי את זה, ביקשתי להעלם- גם הוא ביקש. הרבה שקט יש מאז אותו היום, שקט וחרדה.

מזל שמצאתי מישהו שמוכן להרגיע להקשיב. אני לא אגיד מה הוא אמר, מה הרגיע,

אני גם עוד חודשיים אעשה בדיקה ואראה שאני בסדר. אולי כן, אלוהים לא יכול לשנוא עד מוות.

ממזר (ככה קראתי לו- סיפור ארוך ומפגר שבא משפה אחרת)

אם  אתה קורא את זה, אני מצטער שנתתי לך לבחור מהתחלה, כי אתה שללת ממני את הזכות לבחור.

הפכת אותי ללוחם חופש בין לילה. אתה יודע שהנשמות שלנו לא במקרה נפגשו, בגלל זה אני לא כועס.

זה הגוף שלנו שעשה את החטא הנורא ונמשך אל השני, במשיכה הזאת הפסקנו להיות בסדר עם האחר.

אתה יודע, אם היית נותן לי לבחור, הייתי מגלה את מה שגיליתי בנושא לפני ששכבנו ולא אחרי,

היה לנו אולי אפילו סיכוי.

ממזר, תודה,  בזכותך חזרתי לאהוב את הבן זוג שלי. המלאך השומר שלי. זה שראה אותי רועד וחיבק אותי כל הלילה.

כמו שבאת משום מקום נעלמת. מקווה שלא אכעס עליך, שהכול יעבור בשלום. וכשזה יקרה, זה יביא אותי אליך חזק, ואני אראה מה אני כן אצליח לעשות.