סיפורים עצובים
לב אוהב אינו טועה  
האור של חיי
צלצול מאוחר לטלפון של טל
אהבה ללא גבולות
דמעות
טראומת חיים
להתראות עולם
כמה עצב יש באהבה     
קראו לו רוברטו     

סיפורי תקופת החלון
סיפורו של בחור במצוקה
סיפורה של בחורה במצוקה
סיפורו של בחור נשוי
הוא הציע לי להתפלל
אני לא נשא - שתוק כבר
למה לא הקשבתי לאמא
הוא חזר לחייך


  

אז נתחיל את הסיפור מפה,

בשנים האחרונות, אחד הדברים הכי חשובים שהיו לי היה למצוא את
הסטוץ הטוב ביותר. את הבחור היפה ביותר. את האקטיבי ביותר, את זה
שבאמת יעשה לי את זה.שיהיה לי כייף להיות איתו ואת זה שבאמת
הלילה יעבור איתו בצורה הכי טובה.
לא שאני מלך היופי חלילה, אבל לדבר אני יודע, וכך הפלתי ברשתי
את היפים יותר והיפים פחות. סקס ללא גבולות, השתוללות, ולצערי
היו מעטים אבל היו כאלה ולא אתכחש, בלי קנדום.
לא נזהרתי מספיק. הרוב אמנם היה עם אבל היו גם בלי.
באמת חגגתי, ולא מצטער על זה לרגע,
ואז....
באה תקופה של שיעול, קוצר נשימה, חום ובעצם מה לא.
הלכתי לרופאים, בדקו, חיפשו, ובעצם ממש לא מצאו כלום.
הדרדרתי והלכתי.
ככה זה נמשך מספר חודשים.
המחשבה על איידס לא היתה קיימת אז בכלל.
ויום אחד אמר לי רופא, עוד יומיים חום ו...היידה לבית חולים.
וכך היה.

תחילת יוני,
הגעתי לבית חולים.
ישר מחובר לחמצן ואינפוזיות,
ישר בדיקות מכל הכיוונים,
והרופאים איבחנו בהתחלה דלקת ריאות חריפה
אחר כך גילו שזה PCP שבמונחים אחרים זה איידס.

הועברתי לטיפול נמרץ ושם "ביליתי" מספר ימים.
אחר כך הבנתי שבעצם יש לי איידס אך לא הסכמתי לשמוע
את זה מהרופאים רציתי זמן להבין ולעכל.
השתחררתי מבית החולים והמשכתי טיפול בבית
והרופא שלי שעשה לי בדיקת איידס אמר לי שארצה
לדעת את התשובה אבוא אליו, תוך שהוא עוקב אחרי.

בתחילת אוגוסט פגשתי אותו וקיבלתי את הבשורה המרה.

אני חולה איידס.

חיבקו אותי בבית החולים הדסה בירושלים
עטפו אותי במעטפת אהבה הצוות שם
עטפו אותי במעטפת אהבה כל בני משפחתי
שמייד התבשרו על זה.
נתנו לי את הכתף שלהם
ובעצם נתנו לי את כל כולם.

ביום הבשורה המרה, לאחר שסיפרתי את הסיפור

לאחי, פתאום צלצלו הפעמונים בדלת,

ונכנסו שלוש רוחות בסערה, שלושת האחיינים,

קפצו עלי, חיבקו אותי, נישקו אותי,

עטפו אותי בים של אהבה.

כל המשפחה שבעצם מאז לא זזים ממני

עד עצם היום הזה ומחבקים אותי

עם כל הרע שבעניין.

לאחר מזה סיפרתי גם לחבר טוב.

התחלתי את הטיפול בקוקטייל ופתאום אני חייב להגיד
התחלתי להרגיש יותר טוב, הכל פתאום נהיה טוב.
נהייתי יותר חזק, התוצאות של התרופות היו מדהימות.

גיליתי המון המון המון חברים,

פגשתי נשאים שחיים עם זה שנים וחדשים,

פגשתי אנשים בריאים וחולים,

גיליתי את  הועד למלחמה באיידס שהוא גוף מדהים,

ובעצם גיליתי עולם חדש ומלואו.
 

גיליתי קבוצת תמיכה של אנשים שלא חייבים כלום

ונותנים את כל כולם למען שיפור איכות החיים שלנו

חולי האיידס, מפגשים, אוכל טעים, מדיטציה, רייקי

ובעצם מה לא, אפשר לומר נותנים לי המון המון אהבה.

מחבקים אותי ושומרים עלי כאילו אני הבן שלהם.

אולי זה ייראה לכם אנשים כמשהו מוזר התחלתי להאמין

שהאיידס ניתן לי במתנה - עד כמה שזה נשמע מוזר.

וכך עם הזמן,אני מתקדם לי ההרגשה נהיית יותר טובה

התרופות כבר הן חלק מהיום יום, התופעות לוואי האיומות

מתחילות להעלם ובעצם החיים הם רגילים לחלוטין.

אני היום שמח, אני היום מאושר, שמח בחלקי

ואפילו מגיע למצב שאם פעם לא הייתי יוצא בכלל מהבית

היום אני צריך לחפש את הימים שאני אהיה בבית לנוח

מכלל העשייה.

חברים תבינו,

הסיפור הזה הוא רק שלושה חודשים, אבל כבר עורר מהפכה

אצלי. הכל השתנה לי, החיים במלוא מובן המילה.

והחיים טובים יותר.

אולי שאתם קוראים את זה זה נשמע מוזר אבל ממש לא

זה פשוט – מהפכה.

אני אדם שמח, אדם מאושר.

כמו כל אדם, יש לי רגעים של שפיפות, רגעים של

עצבות, רגעים של חרדה, אבל הכוחות שלי

לא מאפשרים להם לגבור על הדברים הטובים.

לא אגיד לכם שלא חסר לי חיבוק מגבר, חסר ועוד איך,

לא אגיד לכם שלא חסר לי סקס (לא פגשתי איש מאז

שהתחלתי להשתעל) אבל שמחת החיים שיש לי היום

מעצימה על כל מה שבעצם חסר לי.

חסר לי למצוא חבר, חסר לי סיפור אהבה, אם קודם

זה היה דבר שהיה יכול לקרות , היום זה יותר רחוק,

כי אני החלטתי שהחבר שלי יהיה נשא בדיוק כמוני.

אחד שחווה את החיים בדיוק כמוני ולא יהיה לי פחד אם

אדביק אותו או לא, למרות שגם איתו אעשה סקס

בטוח, עד כמה שזה נשמע לכם מוזר, יש עוד מחלות.

אני טוען – ורק אני, ובשמי אני שבחור נשא שעושה

סקס עם בחור בריא ולא מספר לו על העובדה שהוא נשא

וחולק עימו בנטילת האחריות  הוא פשוט רוצח.

ככה אני חושב ויש החולקים עלי.

חברים.

למה אני מוכן בעצם להחשף וזאת כי איכפת לי מכם,

עברתי חוויות מאד קשות ואני לא הייתי רוצה שמישהו

מכם יחווה את אותן חוויות. להיות כל כך קרוב

לאלוהים זה חוויה מעניינת אבל אותי לא כל כך.

אבל הייתי שם.

אבל אומר את האמת חזרתי משם מהר,

נחתתי, לא נחיתת אונס, נחיתה שקטה ובטוחה.

היום אני פשוט אדם שמח, מאושר, עושה המון לעצמי,

ובעצם אני מכיר בערך החיים.

ותאמינו לי, החיים הם דבר יקר שצריך להעריך

ורק שאתם לשמחתי לא נתקלתם ברע כלכך.

בחרתי בחיים, וכך אני נוהג.

כולם תומכים בי, כולם עוזרים לי ובעצם כולם איתי.

ואני שמח ומאושר, עושה ככל אשר ברוחי על מנת

לעזור לעצמי ולהתקדם.

האיידס הוא לא הדבר המרכזי בחיי היום.

הוא חלק מחיי.

האיידס לא ינצח אותי, מיליון דברים אחרים כן

אבל הוא לא, וכך אני מאמין.

חברים יקרים

אבל יש מסקנות בצד זה,

את האיידס שלי אני עשיתי לעצמי – כמובן שהיה מישהו

שהדביק אותי אבל אני לא מוכן להסתגף על זה.

זהו, זה עובדה, וצריך לחיות עם זה.

אני לא מוותר, אני חי ורוצה לחיות עוד ועוד.

ובעצם,

מה אומר לכם, תשמרו על עצמכם, אל תעשו כמוני שטויות,

ואם עשיתם אז תפסיקו לעשות, זה לא שווה את זה.

זה ממש לא פרס (למרות שנהיה לי יותר טוב) ולכן

הקפדה על סקס בטוח היא צו השעה של כל איש פה.

אין לכם מה לחשוש מללכת להבדק, אם תלכו להבדק

או שתדעו שאתם בסדר והכל טוב או שלחילופין תדעו שנדבקתם

אבל אז תלכו לקבל טיפול ותאמינו לי תרגישו יותר טוב.

ואני אומר זאת מתוך עובדת חיים שלי.

חברים יקרים, סיפרתי לכם קצת על עצמי,

בטוח שאולי מישהו יזהה אותי כאן אבל זה אני,

ולא מישהו אחר, רק רציתי שתדעו, שאם אתם רוצים לחיות

סקס בטוח הוא צו השעה, ואל תחשבו רק על זה שאתם

צריכים להמשיך להנות, לכו ותבדקו ותראו שאתם לא

גורמים נזק לאחרים, שלא מידיעה.

זהו,

בחרתי בחיים ואני נלחם למענם.

החיים טובים הם ויפים.

ואתם – הקפידו על סקס בטוח וקנדום.

אוהב את כולם. 

ג´וני