דף הבית  І חדש באתר  І  פורום   І   פורום בריאות  І  זהירות באינטרנט  І נשא חדש  І  האם נדבקתי  І  יצירת קשר        שפות : ערבית  І  אנגלית  І  ספרדית І  רוסית 
    מידע כללי  І מידע לנשא  І  סיפורים  І  בלוגים  І  מאמרים  І  שירים  І היכרויות  І  הדרכה І  הורדות  І  קמפיינים  І  יזכור  І  וידאו  І  אינדקס תרופות  І  בדיקות איידס
 מידע לנשא כשהרופא הוא נשא HIV

מידע לנשא
להיות נשא איידס
תחילת הדרך כנשא
צועדים קדימה
איידס והחברה
לספר או לא לספר
אתם לא לבד
מרכזי איידס
נוהל תידוע בני זוג
עבודת חקר
שאלות נפוצות
פסק הלכה
בריאות נשא האיידס

הטיפול באיידס
בריאות מנטאלית
שיקולים ראשוניים לטיפול
שאלות ראשוניות לרופא
נאמנות לטיפול התרופתי
תופעות לוואי
בריאות יומית
נשאי איידס ומחלות שונות
נשאים עם עומס נגיפי גבוה
גלולה אחת ליום לטיפול
ג'וני והסטוקרין
מריחואנה ואיידס - כתבה
נגיף בלתי נספר מאמר 1
נגיף בלתי נספר מאמר 2
עומס ויראלי ומעבר נגיף
רמת נגיף בלתי נספר 3
סקס בין נשאים ונשאיות
תיקון הנחיות לטיפול באיידס
נשא האיידס וכושר גופני
חזרה לשגרת מעגל העבודה
איידס וביטוח לאומי
טיפולים אלטרנטיביים
נשא האיידס וזוגיות
נשא האיידס וסקס
האם לספר לפני סטוץ
13 נקודות למחשבה
נסיעות בעולם
אין כניסה לנשאים לארה"ב
מאמר בנושא תזונה  (1)
מאמר בנושא תזונה (2)
מאמר - נשים ואיידס
נשים, הריון ואיידס
איידס מאם לתינוק
לסביות ומין בטוח
נוהל אספקת מזון לילוד
דרישה: בדיקת איידס בזמן הריון
איידס - חינוך והסברה
מה נשא צריך לדעת
נשאים לעזרת נשאים
מאמר כללי על שטיפת זרע
שטיפת זרע  - צעד אחר צעד
לדעת על שטיפת זרע
טהרת נשא האיידס
נשאים וסטוצים
קשר בין בריא ונשא
היזהרו מקוסמים
כשהרופא נשא HIV
חולם על בית ?
משכנתא - לא אם אתה נשא
מצגת חוק משפט ואיידס
נשאי איידס יוגדרו כנכים
לא לאריכות ימים כזו פיללנו
תלמידים נשאים/חולים
אתרי היכרויות לנשאים
מכתב להורים של נשא  (1)
מכתב להורים של נשא  (2)
מכתב להורים של נשא (3)
האמת שלי מול רופא השיניים
מרפאת השיניים הדסה


 
מאמר שפורסם באתר המשפט הרפואי וקיבלנו את אישור הנהלת האתר
לפרסם מאמר חשובזה במסגרת האתר ותודתנו על כך

קישור לאתר המשפט הרפואי - http://www.med-law.co.il/

קישור למאמר - כאשר הרופא נשא HIV שני צדדים למטבע

כשהרופא נשא HIV
שני צדדים למטבע

 

דניאלה קוטקיס, .A.B, N..R

ד"ר טבק נילי R.N., Ph. D, L.L.B,

 
2002
 
דניאלה קוטקיס- אחות מוסמכת, המחלקה לרפואה דחופה, תל השומר
 
ד"רטבק נילי- מרצה בכירה, החוג לסיעוד, בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש ריימונד,
 
מבוא

 

החרדה מפני נשאות נגיף ה-HIV ומחלת האיידס, חוסר היכולת לרפא ולמנוע מוות של חולים, הטביעו במשך שנים אות קין, על נוטלי סמים והומוסקסואלים שנחשבו לקבוצות בעלות סיכון גבוה.

מאוחר יותר התברר, שקיום יחסי מין הטרוסקסואלים ללא נקיטת אמצעי מנע נאותים, עלולים לגרום לפיזור המחלה: החרדה גברה והאנשים ביקשו לנדות קבוצות המוגדרות כמסכנות את האחרים (ישי, 1996)1.

ביולי 1990, חלה נקודת מפנה באפידמית הכשל החיסוני הנרכש איידס  כשה-CDC Center for Disease Contrd, דיווח לראשונה על אירוע אפשרי של העברת נגיף ה-HIV  מספק שירותי בריאות לחולה  (Dimaggio, 1993) 2.

מקרה זה מעלה על פני השטח דיון משפטי ומוסרי אשר הופך אקטואלי עם התפשטותו של נגיף האיידס. עיקרו של הדיון בקביעת הגבולות בין הזכויות והחובות של חולה האיידסהרופא, המדינה והציבור.

ניתוח מערכת היחסים הנוצרת בין ספק שירותי בריאותנשא ה-HIV והחברה מצביעה על  מערכת קשרים משולשת. בקודקוד אחד של המשולש ניצב ספק שירותי בריאות, חולה באיידס או נשא ה-HIV. בקודקוד שני של המשולש ניצב המטופלהמערכת הציבורית. בקודקוד השלישי ניצבת המערכת המשפטית.

לצלעות משולש זהצלע ספק שירותי בריאות  וצלע המטופל, זכויות וחובות אתיות ומשפטיות אשר לעיתים הן מנוגדות זו לזו.

הצלע הראשונהספק שירותי בריאות, מעוררת שאלה עיקרית והיא חובתו האתית והחוקית של חולה איידס או נשא HIV להימנע מהדבקה של פרטים אשר באים במגע עמו.

הצלע השנייהמטופל, מייצגת את הקשר בין החולה וספק שירותי בריאות- המטפל, קשר המתבסס על סימטריה והדדיות הנתמכים על ידי המערכת המשפטית בחוקי היסוד כפי שיסקרו בהמשך.

אל הצלע השלישית ניתן להתייחס כהשתקפות של הצלעות הראשונות היות וחוקי היסוד מתייחסים בהגנתם גם אל הרופא החולה וגם למטופל.

ההכרה בכך כי עסקינן בזכויות מנוגדות ברמה האתית והחוקית מעלה את הצורך במציאת נקודת האיזון בין זכויות אלו. הרחבה של אחת הזכויות, תצמצם את הזכות הנגדית.

 

הסוגיה האתית מצויה בעימות בין חופש הפרט לבין עניינה של החברה למנוע התפשטות המחלה. מחלת האיידס אינה מצריכה נקיטת אמצעים חריפים. בניגוד למגיפות הזכורות לרעה, כמו צרעת או דבר, אין כאן צורך לסלק את הנגועים מן החברה, הם אינם חייבים ללבוש בגדים מיוחדים או לשאת פעמונים, הגישה הליברלית יותר כלפי האיידס אינה רק תוצאה של התמורות שחלו באתיקה של החברה אלא נובעת מן השיעור הנמוך של ההדבקה ומן העובדה, שהנגיף מועבר רק על ידי מגע ישיר בין ההפרשות או הדם של נשא HIV לבין מחזור הדם של אדם בלתי נגוע (ישי, 1996) 3.

כיום בעידן הרפואה המודרנית, העיסוק בתחום ה"אתיקה רפואית" מתבטא במודעות חברתית גבוהה למימד הערכי, המוסרי והמקצועי של העשייה הרפואית.

בחברה המערבית, הפלורליסטית וההטרוגנית כל כך, נעשה שימוש רב  במושג "הזכות" ומרכז הכובד מועתק מהחברה כגוש הומוגני אל הפרט וזכויותיו.

 

במאמר זה, נתמקד בהיבט חוקי - משפטי, כשלאורו של היבט זה, שהינו עקרוני ובעל אמות מידה שהינן בגדר חובה חוקית, על הרופא להכריע את בחירתו, עד מתן דין.


הדבקה ממטפל למטופל

המשבר שהתרחש, בעקבות דיווח על הדבקה יאטרוגנית של מטופל על ידי רופא שיניים מפלורידה, יצר ציפייה מהמערכת המשפטית לפיתוח נהלי חובה לטיפול בכ50,000 הנושאים את נגיף ה-HIV (Burris, 1996) 4.

החולה זוהתה כקימברלי ברגליס Kimberly Bergalis, אשר בנובמבר 1987, טופלה על ידי רופא השיניים שלה, ד"ר דויד אקר Dr. David Acer שאובחן כחולה איידס שלושה חודשים קודם לכן. במהלך הטיפול נעקרו מפיה 2 שיניים טוחנות. עשרים וארבעה חודשים לאחר הטיפול, אובחנו בדמה של קימברלי ברגליס נוגדנים ל-HIV.

חקירה מעמיקה של האירוע, העלתה את האפשרות שארבעה מטופלים אחרים של ד"ר אקר, הודבקו גם הם בנגיף ה-HIV.

במאי 1993, יצאה הודעה מפקיד משרד הבריאות הפדרלי כי אדם שישי כנראה, נדבק בנגיף ה-HIV מאותו רופא.

על אף העובדה שדרך ההדבקה מד"ר אקר לששת מטופליו, אינה ידועה, החקירה מצביעה על כך שתוצאת ההדבקה, נבעה מכישלון הרופא והאסיסטנטים שלו לפעול על פי אמצעי הזהירות האוניברסליים, סטריליזציה ופרוצדורות שליטה על זיהומים.

אירוע יחיד זה הביא בעקבותיו, גל דאגה ניכר בנוגע להעברת נגיף ה-HIV מרופא לחולה והפך לנושא בעל חשיבות רבה על ידי ה-CDC, הקונגרס ומשרד הבריאות.

ה-CDC הציע את המלצותיו למניעת העברת נגיף ה-HIV במסגרת מתן שירותי בריאות, חברי הקונגרס הציגו הצעות בלתי מוצלחות הדורשות בדיקה מנדטורית של כל ספק שירותי בריאות ל-HIV וחיקוק סנקציות פליליות כנגד חלק מספק שירותי בריאות עם HIV חיובי.

כתוצאה מכך, הקונגרס דורש מכל מדינה לאמץ נהלים פרוצדורליים כלפי רופאים עם HIV חיובי.

בשל הסיכוי הקלוש להדבקת מטופל ב-HIV מרופא שהוא HIV, בקלסתר הדבקה ספציפי זה, אין הצדקה לדאגה בסדר גודל כזה.

ההצעות שהוצעו מתייחסות לבעיה שבעצם אינה קיימת, ולמעשה יוצרים בעיה.

 

תקנות ונהלים קשיחים של רופאים להדבקה ב-HIV לא ישרתו את בריאות הציבור ואת האינטרס הציבורי.

ציות פשוט לאמצעי זהירות בין לאומיים היא הדרך הטובה ביותר למניעת העברת HIV על ידי רופא נשא HIV (Dimmagio, 1993) 5.

 

מ 1993, המקרים המתועדים היחידים להדבקה ב-HIV מרופא למטופל, במהלך טיפול רפואי לרבות טיפול שיניים, היו ששת המטופלים של ד"ר אקר.

מחקרים רבים בדקו אפשרות הדבקה בחולים שטופלו על ידי רופא נשא HIV, במחקרים בהם נבדקו למעלה מ- 15,000 מטופלים שטופלו על ידי 32 ספק שירותי בריאות נשאי HIV+, אף אחד מן החולים לא נמצא כנשא של HIV כתוצאה מטיפול זה.

 

שימת הלב המיוחדת לסכנת ההדבקה ב-HIV מרופא למטופל, אינה במקומה בשל העובדה כי הסיכון גדול הרבה יותר למחלות רציניות אחרות כמו דלקת כבד נגיפית מסוג B (HBV).

הסיכון להעברת נגיף ה-HIV במהלך ביצוע פעולה חודרנית מרופא לחולה, נמוכה באופן משמעותי מאשר ב-HBV.

הסיכון להעברת נגיף ה-HIV לספק שירותי בריאות לאחר חשיפה דרך העור לדם נגוע ב-HIV היא 0.3%, בהשוואה לכ- 30% סיכון להעברת HBV מדם חיובי ל- Ag  - Hbe.

בנוסף, להערכת ה-CDC, 1 מתוך 263,000 עד 2,531,000 פרוצדורות דנטליות מסתיימות במקרה 1 של העברת נגיף ה-HIV. מתוך 41,600 עד 416,000 פרוצדורות כירורגיות מסתיימות במקרה אחד של העברת נגיף ה-HIV.

בניגוד לכך, אחד מתוך כל 10,000 מטופלים שעוברים הרדמה כללית מת, אחד עד שניים מתוך כל 100,000 מטופלים שמקבלים פנצילין מפתחים תגובה אלרגית.

בהשוואה לסיכונים אחרים להם נחשפים מטופלים בעת קבלת טיפול רפואי, הסיכון להידבק ב-HIV מרופא הנושא את הנגיף הוא מינורי.

רופא אשר נדקר או נחתך במהלך ניתוח לא בהכרח חושף את החולה לדמו. כדי שהעברה תתרחש רופא נשא HIV יצטרך להיפצע ולדמם לתוך הפצע של החולה או לאחר פציעתו במהלך פרוצדורה חודרנית, הכלי החד שגרם לפציעה, יצטרך לבוא במגע עם הפצע הפתוח של החולה.

היות וכמות קטנה של דם מזוהם לא סביר שתגרום להדבקה ב-HIV, צורת העברה זו, אינה סבירה שתתרחש כל עוד נהוגים נהלי זהירות אוניברסליים וטכניקות סטריליזציה.

כשמכפילים את הסיכון הכירורגי באירועים של HIV בקרב ספק שירותי בריאות (0.5%), מטופלים שטופלו בפרוצדורות חודרניות על ידי מנתחים שסטטוס ה-HIV שלהם אינו ידוע, ניצבים בפני סיכון של אחד לעשרים מיליון, להידבק ב-HIV. סיכון זה הינו עשירית הסיכון להיהרג על ידי מכת ברק , חצי מהסיכוי להיפגע על ידי מטוס נופל.

הסבירות להידבק בנגיף ב-HIV מספק שירותי בריאות, כמו הסבירות לתאונות שצוינו לעיל, הינו מינורי.

מכאן, שרבות מההגבלות שהוצבו לספקי שירותי בריאות  נשאי HIV, הינן מיותרות (Dimmagio, 1993) 6. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנקודה כי הדיווחים על העברת נגיפי HIV, HCV, HBV מספק שירותי בריאות למטופל במהלך ביצוע פעולה חודרנית, מעלים את השאלה, האם ספק שירותי בריאות  הנושא נגיף פתוגני בדמו, צריך לבצע פעולות חודרניות אשר מסכנות את המטופל ואם כן, תחת אילו תנאים?

ניסיונות לרקוח מדיניות לאומית בנושא זה, חייבת לקחת בחשבון את האינטרסים המנוגדים של טובת החולה כשמנגד טובת חייו של הרופא.

המציאויות המשפטית והרפואית, קוראות למדיניות ברורה אשר תדריך את אלה שחייבים לקבל החלטות בנושא זה (Tereskerz, et al, 1999)7.

בישראל, מסתבר, אין נהלים כלליים ממשרד הבריאות או מקומיים, על פיהם מודרך רופא נשא HIV לפעול, ההגבלות שחלות עליו, והגורמים אליהם עליו לפנות.

בסקירה ספרותית המתייחסת לנושא העברת נגיף ה-HIV מרופא למטופל בישראל, עולה כי לא נמצא דיווח רשמי על אירוע כזה ואף לא דווח על אירוע חשיפה, אלא קיימת התייחסות כללית מאוד לתופעה האפשרית.

מענה של ארה"ב לנושא

אתקנות שהוצעו על ידי הממשל הפדרלי

      1.  OSHA

בדצמבר 1991, ארגון הבטיחות התעסוקתית ובריאותOSHA - Occupational Safety and Health Administration הציג סטנדרטים לפתוגנים הנישאים בדם, אשר יושמו במהלך שנת 1992.

על פי הסטנדרטים של OSHA, העוסקים בבריאות תעסוקתית חייבים לספק תוכנית לשליטה על חשיפה אשר מזהה מטרותמשימתיות, פרוצדורות, קלסיפיקציות מקצועיות המערבות חשיפה מקצועית לדם ושאר חומרים מזהמים. הסטנדרטים מציינים את הציות לאמצעי זהירות בין לאומיים כשיטת היענות. שיטות אחרות להיענות כוללות החדרת מהנדסי שליטה לתחום הזיהומים. וכשמתרחשת חשיפה מקצועית, ניצול ציוד הגנה אישי. מתקני בריאות שזוהו כמקור להיענות היו בתי חולים, בתי אבות, מרפאות כלליות ומרפאות שיניים.

העלות השנתית הלאומית המוערכת, של היענות לתקנות הפדרליות החדשות היא 821 מיליון דולר.

חלק ניכר מהעלות, יועבר לידי החולים בדרך של העלאת מחיר הטיפול, עלות הטיפול הינה גבוהה גם ללא תוספת זו. מתוך ה- 821 מיליון דולר המוערכים, הסכום הגדול ביותר הוא 334 מיליון דולר ומיועד לציוד הגנה אישית של פרסונל רפואי.

כדי להיחשב ראוי ציוד הגנתי אינו יכול לאפשר מעבר, של דם או חומרים מזהמים פוטנציאלים אחרים, דרכו או להגיע במגע עם עור, עיניים, פה או רקמות ריריות אחרות של פרסונל רפואי, תחת תנאי שימוש נורמליים.

2.      המלצות ה-CDC

בשנת 1987, פרסם ה-CDC את המלצותיו, למניעת העברת נגיף ה-HIV במסגרת שירותי הבריאות, הכוללים נהלי זהירות בהם חייבים ספק שירותי בריאות נשא HIV להשתמש במהלך ביצוע פרוצדורות חודרניות.

בתגובה לדאגת הציבור בנוגע להעברת נגיף ה-HIV על ידי ד"ר אקר לקימברלי ברגליס, ה-CDC הפיץ את תקנותיו ביולי 1991.

המלצות ה-CDC מבוססות על 3 תחומי התחשבות:

1.      ספק שירותי בריאות עם HIV חיובי, שנוהג על פי אמצעי זהירות בין לאומיים ואשר אינו מבצע פעולות חודרניות, אינו מהווה סיכון להעברת נגיף ה-HIV למטופליו.

2.      ספק שירותי בריאות  עם HIV חיובי שנוהג על פי נהלי זהירות בין לאומיים, ואשר מבצע פעולות מסוימות מועדות לחשיפה, מהווה סיכון קטן להעברת HBV ולא HIV למטופל.

3.      סבירות העברת נגיף ה-HIV למטופל, קטנה אף יותר מהסבירות הקטנה גם כך של העברת HBV.

לכפיית בדיקה מחייבת לספק שירותי בריאות ל-HIV, ה-CDC מתנגד, ובמקום זאת מציע הענות כללי זהירות בין לאומיים והטמעת קווים מנחים, למניעת זיהוים וסטריליזציה למכשור שנעשה בו שימוש בפעולות חודרניות.

כל עוד ספקי שירותי בריאות יפעלו על פי כללי הזהירות הללו התקנות מתירות לספקי שירותי בריאות עם HIV חיובי לבצע פעולות חודרניות אשר אינן מועדות לחשיפה.

יתרה מכך, התקנות לא ימנעו מספק שירותי בריאות עם HIV חיובי מלבצע פעולות מועדות לחשיפה, אך דורשים כי הם יבקשו ייעוץ מפנל מומחים.

פעולות מועדות לחשיפה כוללות על פי CDC: מגע בין קצה מחט בחללי הגוף או הימצאות בו זמנית של אצבעו של ספק שירותי בריאות ומחט או שאר חפצים חדים, בסיטואציה של קושי ויזואלי או מיקום אנטומי חבוי (CDC, 1998)8.

על אף שה-CDC, מתאר קווים מנחים של פעולות מועדות לחשיפה, הוא מתיר לכל ארגון מוסד בריאות, לזהות ולהגדיר את הפעולות המועדות לחשיפה.

הגדרת פעולות מועדות לחשיפה

קריאת ה-CDC לארגונים ולמוסדות בריאות, לפתח  רשימה של פעולות חודרניות המועדות לחשיפה נתקלו בעוינות, למעט מצד ארגון הבריאות האמריקאי AMA American Medical Association, אף קבוצה מקצועית, לא הסכימה לציין רשימה של פעולות חודרניות מועדות לחשיפה.

המתנגדים ליצירת הרשימה הציגו את סיבת התנגדותם כי הסיכוי להעברת נגיף ה-HIV מספק שירותי בריאות למטופל במהלך פרוצדורה חודרניתכירורגית הינו קטן לאין סוף, וירטואלי ובלתי מדיד.

במקום, הם דחפו ליצירת רשימה של טכניקות ניתוח משופרות, שליטה על דרכי העברה מחסומים ואמצעי זהירות בין לאומיים כדרך לשליטה בפוטנציאל ההעברה של HIV מספק שירותי בריאות למטופל.

ב- 18 ליוני, 1992, שירות הבריאות הציבורי הודיע כי לא יקבל את קווי ההדרכה של ה-CDC לספק שירותי בריאות עם HIV חיובי, ובמקום יותירו את הנושא בידי פקידי ממשל.

3.  קימברלי ברגליס והצעת חוק הגנת ספק שרותי הבריאות 1991.

בתגובה להודעה כי חמישה מטופלים נדבקו בנגיף ה-HIV  על ידי העברה אפשרית של הוירוס מרופא שיניים, התובע, וילאם דנמאייר (William Dannemeyer) הציג את המטופלת קימברלי ברגליס ואת הצעת חוק ספקי שירותי בריאות, ביוני 1991. הצעת החוק למשרד הבריאות הייתה לבסס 2 רשימות:

הראשונהלמנות רשימת מחלות מדבקות , כולל HIV.

השנייהפירוט פרוצדורות אשר ספק שירותי בריאות  עם HIV חיובי מנוע מלבצען, בשל הסיכון להעברת הנגיף למטופל.

לפני מתן הרשאה לבצע אחת מן הפרוצדורות מתוך הרשימה, ספק שירותי בריאות חייב להיבדק למציאת נגיף ה-HIVבתדירות אותה יקבע  שר שירותי הציבור.

בנוסף, החוק מונע מספק שירותי בריאות המתגלה כנשא HIV מלבצע את הפעולות המנויות, אלא אם ספק שירותי בריאות  מידע את המטופל בדבר היותו נשא HIV, גילוי הסיכון שבהדבקה בהקשר לפעולה הספציפית וקבלת הסכמה חתומה מאת המטופל.

אמצעי זהירות אוניברסליים - ההתנגדות לבדיקות חובה

ב- 26 בספטמבר 1991, קימברלי ברגליס האדם הראשון שדווח, כי נדבק באיידס מרופא, פנתה בתביעה למשרד הבריאות ולאיכות הסביבה בכדי שהקונגרס  יתקן תקנות הדורשות חובת בדיקה מרופא המבצע/ת פעולות חודרניות.

חלשה ממחלת האיידס, גב´ קימברלי ברגליס נתנה הצהרה קצרה ובקושי נשמעת, לפני שהוצאה מן האולם על כיסא גלגלים: "ברצוני לומר כי איידס היא מחלה נוראית אשר עלינו לקחת ברצינות... אנא תקנו תקנות בכדי שאף אדם נוסףחולה או רופא יאלץ לעבור את הגיהינום שאני עוברת".

הרוב הגדול הביע התנגדות לחובת הבדיקה ל-HIV גם למטפלים וגם למטופלים המעורבים בפעולות חודרניות. הם הסבירו את התנגדותם בכך שבדיקה עשויה להרתיע רופא מלטפל במטופל עם HIV חיובי מחשש להדבקה וכן יגרום לתחושה שגויה של בטחון במטופל שניבדק ונמצא כי אינו נשא HIV ולמעשה היה נשא של הווירוס.

בדיקת חובה ל-HIV של רופאים אינה נדרשת, אבל הטמעת הדרישה לעבודה על פי אמצעי זהירות בין לאומיים הינה בעלת חשיבות גבוהה.

ביולי 1991, הוגש לסנאט של ארה"ב, תיקון לחוק, שניתמך בידי סנטור ג´ס הלמס Jesse Helms)) אשר הציע להטיל אשמה פלילית על רופאים אשר טיפלו במטופלים בעודם יודעים כי הם נושאים את נגיף ה- HIV (Dinmmagio, 1993).

בכדי להטיל אשמה פלילית, יוצאים מנקודת ההנחה כי מתן טיפול בתנאים הללו הינו מעשה מכוון להעברה של איידס.

התקנות המוצעות על יד הלמס קובעות כי ספק שירותי בריאות היודע כי הינו נשא של נגיף ה-HIV ואשר במכוון מספק טיפול רפואי או טיפול שיניים מבלי לידע את המטופל, נתון, להטלת קנס שלא יעלה על סכום של 10,000$ או מאסר של לפחות עשר שנים, או שניהם. המליאה לא אישרה מעולם את התקנות של Helms.

4.  חוק ההקצבה של משרד האוצר, שירותי הדואר והממשל, 1992.

חוק ההקצבה, דורש כי משרד בריאות הציבור בכל מדינה יאמץ את קווי ההנחיה של ה-CDC או את המקבילים להם בניסיון למנוע את העברת נגיף ה-HIV וה-HBV במהלך ביצוע פעילות חודרנית המועדת לחשיפה.

מדינה אשר נכשלה בהוכחה כי פעולות אלה ננקטו עד 28 באוקטובר, 1992, איבדה את זכאותה לעזרה כספית, תחת החוק של משרד בריאות הציבור. בתגובה לקביעה זו של הקונגרס, חלק מן המדינות אימצו את המלצות ה-CDC בעוד שאחרות רקחו מדיניות וקווי הנחייה משלהם.

5.  אמצעים/ מידות שהוצעו על ידי  המדינות בארה"ב

 בעקבות תאריך היעד, 28 באוקטובר 1992, עשרים ושלוש מדינות יצרו קווי הנחיה מקבילים לאלו של ה-CDC. שבע מדינות, אימצו את קווי הנחייה של ה-CDC ועשרים ותשע מדינות קיבלו תקופת הארכה בזמן.

על אף שהמדיניות בכל מדינה שונה בתוכנה הכללי, רבות מהן חולקות המלצות משותפות, תוך הכרה בחשיבות הציות לאמצעי זהירות אוניברסליים. חלק מהמדינות הנהיגו שיטה כפויה לתוך קווי ההנחיה שלהם (Dinmmagio, 1993)9.

עלויות התקינה המדינית בארה"ב

ללא קשר למדיניות הנהוגה באשר להמלצות שאומצו בידי כל אחת מהמדינות, לכל הקווים המנחים, יש לפחות אלמנט אחד משותף העלויות שבביצוע ואכיפת המדיניות.

א עלויות כלכליות

מלבד העלויות הכלכליות הנכפות על מעסיקים על ידי ה-OSHA, אגף משרד הבריאות, ובחלק מהמעסיקים לדוגמא, הם יתמודדו עם צורך לספק מימון נוסף, בכדי להוציא לפועל את ההמלצות שהתקבלו. מדינות שאימצו המלצות התומכות בדבקות באכיפת אמצעי זהירות בינלאומיים וטכניקות סטריליזציה הולמות, מתמודדות עם עלויות מופרזות של מימוש הקווים המנחים. בעוד שהעלויות הכלכליות של ביצוע הפרוצדורות הבינלאומיות עשוי להיות גבוה, הן מוצדקות משום שגם הרופאים וגם המטופלים יצאו נשכרים מהפרוצדורות.

העלות המוערכת של מימוש ושמירת אמצעי הזהירות הבינלאומיים בארה"ב, היא לפחות 336 מיליוני דולרים לשנה. העלות הארצית הנוכחת השנתית של אמצעי זהירות בינלאומיים לבתי חולים אשפוזיים מוערכת ב- 269 מליון דולר, בעוד שמחלקות בתי חולים שאינם אשפוזים מתמודדות עם תוספת של 30 מיליוני דולרים. 37 מיליוני הדולרים הנותרים מתוך 336 מיליוני הדולרים המוערכים, מוקדשת לעלויות מוגדלות במשרדי ספקי שירותי בריאות ברחבי הארץ.

בנוסף לעלויות המקושרות עם מימוש ואכיפת אמצעי הזהירות הבינלאומיים, מדינות כמו אילינוי ומינסוטה, אשר תומכות בחשיפת ו/או בדיקות ספקי שירותי בריאות, יזכו בנטל הנוסף של העלויות הבלתי רגילות המקושרות במידה שכזו.

ניתוח עלות - רווח של תוכנית חיוב בדיקות ל-HIV בקרב ספק שירות בדיקה, בוצע בבית החולים הכללי בסן-פרנסיסקו.

מוערך כי, תוכנית שכזו, תעלה פי- 3 מהתקציב הנוכחי של ביה"ח כולו, לשליטה על זיהומים.

..."חיוב ניפוי של רופאים בניו-יורק, יעלה מיליוני דולרים ולא יניב רווח משמעותי בביטחון הציבורי".

יתר על כן, הסיכון להעברת HIV מפציינט לרופא גדול יותר מאשר ההפך, ולכן חיוב רופאים להיבדק אינה עמדה הגיונית מבלי בדיקה רוטינית לפציינטים גם כן.

בדיקות יהיו חייבות להתבצע על בסיס המשכי עקב תקופת "החלון" המקושרות עם HIV. משום אותו "חלון" נוגדני ה-HIV עשויים שלא להתגלות בזמן הבדיקה למרות שהפרט נגוע ב-HIV. ועל כן, אותו פרט ייבדק שלילית ל-HIV.

 

II.        עלויות חברתיות

אם חיוב הבדיקות נדרש, הו יוביל ליצירת סוג קהילה חדש: הרופא הנגוע. העלויות החברתיות המקושרות עם חיוב בדיקות וחשיפה וההגבלות שאינן מגובות בצו לעיתים קרובות, שיוטלו על רופאים נשאי HIV, יהיו נחוצות לרופא ולפציינט.

רופאים נתונים לסיכון להיחשף ל-HIV. רכישת ה-HIV עלולה להוביל לחולי ובסופו של דבר למוות. אם רכישת HIV, פירושה ליישם הגבלות, ואובדן יכולת לתפקד לפני המחלה, ישנה סיבה נוספת לרופאים להימנע מלטפל בפציינטים נשאי HIV. ולהיזהר ולהישאר במקצוע. לא רק שתהיה ירידה מהירה במספר הרופאים

המוכנים לטפל בפציינטים הנגועים ב-HIV במחיר הקריירה שלהם,