דור מיוחד להורות חיובית.ספטמבר/אוקטובר 2003. אספה: אניד ואסקז

מתוך: הגוף – המדריך השלם לאיידס.

  1. מצא רופא רגיש

 * שאלו חברים בקבוצת התמיכה שלכם, כגון אנשים אחרים שחיים עם איידס ואנשים במערכת הבריאות שלכם.

 *  היו מודעים לכך שיתכן שהרופא שלכם יצטרך לחתום על הצהרה המעידה על בריאותכם. הניסוח של הצהרה כזאת משתנה מקליניקה לקליניקה (למשל: "הםא יש לאדם זה מחלה המסכנת את חייו?" רופאים רבים יענו על כך "לא" במצפון שקט).

 2. גייסו כספים

 * שרותי הפריה הם יקרים. אם הביטוח שלכם אינו מכסה את העלות או שאין לכם ביטוח, תצטרכו לשלם מכיסכם בזמן מתן השירות.

 3. לפני שממשיכים, ודאו שאין לאחד מבני הזוג בעיות פוריות.

 4. עומס ויראלי נמוך

 *  ככל שהעומס הויראלי נמוך יותר, כן קטֵן סיכון ההידבקות.

 *  מחקרים הראו שיש הבדל בעומס הויראלי בפלזמה לעומת נוזל הזרע. יתכן מצב שבו לא ניתן להבחין בהימצאותו של הווירוס בדם אבל, בנוזלי אברי המין הוא כן יימצא (וזה נכון גם לאברי המין הנשיים). שימו לב "לא ניתן להבחין" פירושו שהבדיקה בה השתמשו לא מספיק רגישה להבחין, אבל הווירוס קיים שם!

 * לפחות במחקר אחד נמצא שיש שוני בהשפעתן של תרופות המעכבות את אנזימי הפרוטיאזות של הנגיף.

 5. בדקו הימצאותן של מחלות אחרות המועברות אף הן ביחסי-מין

 *  אם לגבר יש גם צהבת מסוג A או B ,  על האישה לקבל חיסונים נגד הווירוסים האלה.

*  אם לגבר יש צהבת מסוג C , שנגדה אין חיסון, יש להרוס את הווירוס הזה באותו הזמן ובאותה השיטה שבה הורסים את ווירוס האיידס בזמן שטיפת הזרע.  נכון להיום, עדיין לא נקבע סופית האם צהבת זו מועברת בנקל ביחסי מין.

 6. השתמשו בפרוצדורת שטיפת זרע

 *  שטיפת זרע היא  פרוצדורה שבה משתמשים כבר מזה זמן רב כדי לעזור לזוגות המעוניינים להרות ללא הסכנה של העברת מחלות או גנים נושאי מחלות. הזרע מופרד מנוזל הזרע בעזרת צנטריפוגה – מתקן המפריד בין המרכיבים השונים בנוזל תוך סיבובים במהירות גבוהה. לאחר מכן, שוטפים את הזרע פעמיים בתמיסה, במאמץ לסלק כל חומר בלתי-רצוי.

 *  לא כל מעבדת פוריות מסוגלת לבצע שטיפת זרע  לנגיף האיידס.

 7. בדקו את דוגמת הזרע

 *  לא כל המעבדות שנותנות שרותי הפריה מסוגלות לבצע בדיקת איידס לדוגמאות זרע אחרי שהוא נשטף – צעד שנחשב לצעד-מפתח להריון בטוח.

 - תגובת השרשרת של פולימראז (פי-סי-אר) – אותה טכניקה שמאחורי בדיקת העומס PCR *  הויראלי, משמשת גם לבדיקת דוגמת הזרע. עדיין לא נקבע איזו בדיקה טובה יותר.

 8. אחסנו את דוגמת הזרע

 *  דוגמת הזרע עוברת הקפאה ומאוחסנת עד שתוצאות בדיקת האיידס מתקבלות. אפשר לאחסן כך את דוגמת הזרע גם לשימוש במחזור הפוריות הבא של האישה, במקרה שמועד הביוץ חלף לפני שהגיעה התשובה לבדיקת האיידס.

 * יש תשלום נוסף עבור  האחסון.

 9.  הפריה

 IVF*

הפריה חוץ-גופית מייצגת את "תינוק המבחנה". בתהליך זה אוספים ביציות משחלת האישה והן מופרות מחוץ לגוף בצלחת פטרי. מפעולת הפריה זו נוצרים  זיגוטים ("טרום- עוברים"), אשר מוחדרים חזרה ישירות אל רחם האישה או מאוחסנים לשימוש עתידי. הפריה חוץ-גופית נחשבת  לשיטה הבטוחה ביותר לאנשים עם איידס להרות.

 ISCI *

(הוגים: "איקסי") הזרקת הזרע לתוך הציטופלסמה  היא שיטה נוספת של הפריה חוץ-גופית, שבה זרע בודד משמש להפריית הביצית. זהו צעד נוסף שמעלה את מקדם הבטיחות, אך הוא יקר יותר. השיטה יעילה במיוחד במקרים של ספירת זרע נמוכה שהייתה מונעת הפריה בדרל אחרת.

 10. הזרעה

 IUI*

הזרעה תוך-רחמית

 * זרע שטוף מוחדר ישירות לצוואר הרחם או הרחם עצמו.

 * שטיפת זרע בצירוף  הזרעה תוך-רחמית בטוחה באותה מידה ויקרה פחות משיטות הזרעה אחרות.

 * במרפאת "דאנקן הולי" (בחו"ל- המת´) מציעים  כוסית צוואר- רחם מיוחדת למקרים של ספירת זרע נמוכה. הכוסית  (שבה נאסף הזרע השטוף) מוחדרת על-ידי רופא אל פתח צוואר הרחם. הזרע השטוף מתקדם אז אל הרחם עצמו. תרופות נוגדות-איידס ניתנות בזמן ההחדרה, אולם עדיין לא נקבעה מידת הבטיחות של שיטה זו. למשל, ייתכנו קרעים מיקרוסקופיים של הנרתיק.

 שיטות ביתיות בטכניקות פשוטות

 PEP*

"מניעה-לאחר-חשיפה" – תרופה נוגדת-איידס שנלקחת לאחר חשיפה כדי למנוע

PREP*

"מניעה-טרום-חשיפה" – כשהתרופה נוגדת-איידס נלקחת לפני החשיפה כדי למנוע הידבקות.

זה המקום שבו המידע על תרופות נוגדות-איידס הוא במקום. מומחי איידס לא מעטים מוכנים לרשום תרופות מניעה-טרום-חשיפה לזוגות בהם אחד נשא ואחד לא המנסים להרות. התשלום יהיה מכיסכם, כפי הנראה, ואולי אף מוטב שתימנעו מלבקש החזר מחברת הביטוח, שכן זה עלול "להדליק נורות אדומות"  שיזיקו לביטוח שלכם בהמשך.  ארגונים אחדים מחזיקים בסתר כמויות מוגבלות של תרופות נוגדות-איידס  לחלוקה חינם.  מתן תרופות-מרשם לאנשים שהמרשם אינו עבורם ועל שמם הוא פעולה לא-חוקית. ארגונים אלה משתמשים בגלולות עודפות כדי למנוע מצב של חסר באספקה או לעזור לאנשים שהם מחוץ לעיר ש"נתקעו" בלי תרופה. ישנם גם גופים ששולחים תרופות אלה לחו"ל. תוכלו לבדוק עימם.

 * ההשפעות שיש לתרופות מניעה-טרום/לאחר-חשיפה על העוברים והילדים הנולדים לנשים המשתמשות בהן, עדיין אינן ידועות.

 * ערכות-ביוץ יכולות לעזור לאישה לקבוע את זמני הפריון המרבי, וכך לצמצם את החשיפה המינית למינימום הזמן הדרוש. ערכות כאלה ניתנות להשגה בכל בית-מרקחת במחיר סביר.

 * הזרעה בשיטת "עשה-זאת-בעצמך" יכולה להתבצע בעזרת מזרק (ללא המחט) וזרע שטוף או לא-שטוף. לפי המלצות "וורלד", התנוחה היעילה ביותר היא זו שבה האישה עומדת על ידיה וברכיה, כתפיה כלפי מטה וירכיה מוגבהות באוויר. יש להישאר כך עד כמה שניתן גם לאחר הזרעה.

 אפילו לאחר שטיפת זרע, אין אחריות של 100% שלא תהיה הדבקה. באופן אירוני, נראה שהזרע עצמו אינו מושפע מנגיף האיידס. יחד עם זה, הנגיף עלול להימצא בנוזל הזרע . בנוסף לכך, בעוד שטיפת זרע ובדיקתו הם תהליכים פשוטים יחסית ולא יקרים, הרי שהתהליכים והפרוצדורות המעורבים בהפריה חוץ-גופית, השרשת זיגוטים, והזרעה קלינית הם מורכבים ויקרים. אלה הם ,בכל זאת,ף השיטות הבטוחות ביותר. אנא שימו לב שמרפאות שונות מחזיקות בדעות שונות לגבי מהי השיטה הטובה ביותר. תוכלו להבהיר שאת לעצמכם על-ידי קריאה באתריהן באינטרנט או על-ידי שיחה עם יועץ במרפאה.

 השימוש במזרק או מזלף בבית נושא סיכונים גדולים יותר. גם כאן ישנה אירוניה: הסיכון להידבקות בקיום חד-פעמי  של  יחסי מין מלאים עם חדירה נרתיקית  הוא נמוך באופן כללי. הסיכון גובר עם הימצאותן של מחלות אחרות המועברות ביחסי מין, קיום חוזר ונשנה של  יחסי מין לא בטוחים, עומס ויראלי מוגבר, וגורמים ביולוגיים בגבר ובאישה שעדין אינם ברורים דיים ושאי-אפשר לבדוק אותם בבית. רופאים אינם יכולים להמליץ בפומבי על שיטות אלה – וזוהי סיבה נוספת לדאוג שיהיה לכם רופא מסור שידריך אתכם באופן פרטי.