HIV
איידס והריון
האם נגיף האיידס יכול לעבור מאם לתינוקה?
נשאית איידס יכולה להעביר את הנגיף לתינוקה במהלך ההריון
והלידה, ובאמצעות הנקה. אם היא לא לוקחת תרופות מניעה ואם היא מיניקה הסיכויים
שתינוקה יידבק הם בין 20 ל-45 אחוז.
אפשר להפחית את הסיכון הזה?
התרופות המודרניות יעילות מאוד במניעת ההדבקה בנגיף האיידס
במהלך הריון ולידה. בשילוב עם פעולות מנע אחרות, כגון הזנה בתרכובות חלב אם (תמ"ל),
מהלך מלא של טיפול יכול להקטין את סיכון ההדבקה לפחות משני אחוז. אפילו כאשר
המשאבים מוגבלים, מנה יחידה של תרופה הניתנת לאם ולתינוק יכולה להקטין את
הסיכון בחצי.
תכנון מראש
יתרונות ההריון המתוכנן
אישה היודעת שהיא או בן זוגה נשאי איידס לפני שהיא נכנסת להריון
יכולה לתכנן טוב יותר מראש. אם איננה רוצה ללדת הרי שעליה לשקול את השימוש
באמצעי מניעה יעילים. אם היא מחליטה ללדת הרי שהתערבות מוקדמת עשויה לעזור להגן
עליה, על בן זוגה ועל התינוק. רופאים יוכלו לייעץ אילו פעולות הן המתאימות
ביותר למצבה, והאם עליה לשנות טיפול כלשהו שהיא כבר מקבלת.
הריון איננו מחריף את מצב בריאותה של האישה בנוגע לנגיף האיידס.
הריון עלול לגרום לספירת
CD4
(ראו להלן) לרדת מעט, אבל היא אמורה לחזור לרמתה טרם ההריון זמן קצר אחרי
הלידה.
הגנה
בזמן התעברות
נשאית איידס עם בן זוג שאינו נשא יכולה להיכנס להריון מבלי לסכן
את בן זוגה באמצעות שימוש בהפרייה מלאכותית. שיטה פשוטה זאת מספקת הגנה מושלמת
לגבר, אבל איננה עושה דבר להפחתת הסיכון להעברת נגיף האיידס לתינוק.
אם הגבר הוא נשא הרי שהדרך היעילה היחידה למנוע הדבקה היא שטיפת
זרע (sperm
washing).
התהליך כולל הפרדה של תאי זרע מנוזל הזרע, ואז בדיקה האם הם מכילים את נגיף
האיידס לפני הפרייה מלאכותית או הפריית מבחנה. שטיפת זרע היא דרך יעילה מאוד
להגנה הן על האם והן על התינוק, אבל היא קיימת רק במרפאות מעטות ויכול להיות
קשה להשיג גישה אליה, אפילו במדינות בעלות משאבים מפותחים.
כאשר שני בני הזוג הם נשאי איידס, יתכן שעדיין יהיה נבון מצידם
לא לקיים יחסי מין בלתי מוגנים לעיתים קרובות, כיוון שעלול להיות סיכון קטן לכך
שאחד מהם ידביק מחדש את האחר בסוג (strain)
שונה של איידס.
אם זוג אכן מחליט לנסות להרות ילד באמצעות קיום יחסי מין בלא
הגנה הרי שעליהם לבקש ייעוץ בשאלה כיצד להגביל את הסיכון זה לזה ולתינוק. ראוי
לציין שיש פחות סיכוי שאדם ידביק בנגיף האיידס כאשר הוא מקבל טיפול יעיל נגד
רטרו-וירוסים ("קוקטייל"), וכן אם לאף אחד משני בני הזוג אין זיהומים אחרים
המועברים במגע מיני. בנוסף, הגבלה של קיום יחסי המין בלא הגנה לזמן הביוץ יכולה
לאפשר לבני הזוג להפחית את מספר ההזדמנויות להדבקה צולבת באיידס.
שאר העמוד כתוב מנקודת הראות של אישה שיודעת שהיא נשאית איידס
ובהריון.
אילו
תרופות עלי לקחת ומתי עלי לקחת אותן?
התרופות שיכולות למנוע הדבקה של התינוק בנגיף האיידס שנושאת
אימו נקראות תרופות נוגדות רטרו וירוסים (antiretroviral,
ARV).
אלו התרופות שלוקחות גם נשאיות איידס שאינן בהריון, כדי שלא לחלות.
הזמן החשוב ביותר שבו על נשאית איידס לקחת את התרופות האלו הוא
בזמן הלידה. בהתחשב בנסיבות הייחודיות לך יתכן שמומלץ לך לקחת את התרופות הללו
גם בזמנים אחרים.
אילו תרופות
ARV
אני צריכה לקחת?
ההחלטה אילו תרופות
ARV
לקחת ומתי לקחת אותן יכולה להיות קשה למדי, כיוון שצריך לאזן בין מספר גורמים,
ביניהם:
בריאותך כנשאית איידס בהריון.
הפחתת הסיכון להדבקת התינוק בנגיף האיידס.
האפשרות של תופעות לוואי כאשר את מתחילה לקחת תרופות.
האפשרות שהתרופות יזיקו לתינוק.
יכול
להיות גם הבדל בין התרופות שהיית צריכה לקחת באופן אידיאלי לבין אלו שאת יכולה
לקחת למעשה, כיוון שיש שוני רב ברחבי העולם בין העלויות של תרופות
ARV
והזמינות שלהן.
איך אני יכולה לדעת אם אני זקוקה לטיפול למען בריאותי שלי
כנשאית איידס?
יש שתי בדיקות, בדיקת
CD4
ובדיקת עומס נגיפי, שיכולות לעזור לך ולרופא שלך לקבוע האם את זקוקה לטיפול בשל
נגיף האיידס שאת נושאת. בדיקת
CD4
אומרת לך עד כמה נגיף האיידס החליש את מערכת החיסון שלך, ורוב נשאיות האיידס
ההרות אמורות להיות מסוגלות לעבור בדיקת
CD4.
בדיקת העומס הנגיפי אומרת לך כמה נגיפים נמצאים בדמך. נשאית איידס הרה בעלת
עומס נגיפי נמוך נמצאת בסיכון נמוך יותר ללדת תינוק נשא איידס מאשר אישה שהעומס
הנגיפי שלה גבוה. בדיקות עומס נגיפי עלולות שלא להיות זמינות לכל הנשים בשל
עלותן.
אם יש לך ספירת
CD4
גבוהה (הגובה המדויק תלוי בנסיבות המדויקות שלך ובמדינה בה את נמצאת), פירוש
הדבר הוא שעדיין יש לך מערכת חיסון חזקה. הרופא שלך ככל הנראה ימליץ שאינך
צריכה להתחיל לקחת תרופות בשל זיהום האיידס שלך אבל סביר להניח שימליץ לך
להתחיל לקחת תרופות על מנת למנוע הדבקה של התינוק בנגיף האיידס. תוצאת עומס
נגיפי גבוהה פירוש שיש לך הרבה נגיפי איידס בדם וסביר להניח שאת זקוקה לטיפול
בעצמך.
אני לא זקוקה לטיפול בשל
זיהום האיידס שלי. אילו תרופות
ARV
עלי לקחת כדי למנוע מהתינוק שלי להידבק?
זידובודין
Zidovudine (AZT)
אם התרופה זידובודין (הידועה גם בשם
AZT
או
ZDV)
זמינה, לעיתים קרובות יציעו לך לקחת אותה. זאת כיוון שהוכח ש-AZT
מועילה במיוחד למניעת העברה של נגיף האיידס מאם לתינוקה.
AZT
בדרך כלל נלקחת פעמיים או שלוש ביום. מתחילים בטיפול אחרי השליש הראשון של
ההריון, בשלב כלשהו בין השבוע ה-14 ל-34 של ההריון, ולוקחים אותה גם בזמן הלידה
עצמה.
השליש הראשון להריון
השליש הראשון להריון הוא התקופה בה מתרחש השלב הראשון של
התפתחות התינוק. עיכוב התחלת לקיחת התרופות עד אחרי השליש הראשון פירושו למעשה
המתנה עד חלוף 12 עד 14 שבועות מתאריך הווסת האחרונה שהוחמצה. הסיבה העיקרית
לעיכוב הטיפול עד אחרי השליש הראשון היא שאיבריו העיקריים של התינוק מתפתחים
בתריסר השבועות הראשונים ברחם. וזאת התקופה שבה גדול ביותר הסיכוי שהתינוק
יסבול השפעות שליליות בשל תרופות כלשהן שהאם לוקחת.
טיפול
משולב
Combinati0 Therapy
אם זמינות מספר תרופות
ARV
שונות סביר להניח שימליצו לך לקחת תרופות אחרות יחד עם
AZT
בטיפול משולב (קוקטייל). שילובי תרופות בדרך כלל יעילים עוד יותר בהנמכת העומס
הנגיפי ולכן יועילו יותר במניעת ההדבקה של התינוק.
טיפול
ב-AZT
בלבד
נשים מסוימות שיש להן עומס נגיפי נמוך אולי לא ירצו לקחת מספר
רב של תרופות במהלך ההריון, בשל חשש לגבי ההשפעות שיכולות להיות לכך על התינוק,
ולכן יתכן שיבחרו לקחת
AZT
בלבד. נטילת תרופה אחת בלבד פירושה שנגיף האיידס בגופך עלול לפתח עמידות
לתרופה, ואז היא תפסיק להשפיע. יכול להיות גם שתרופות
ARV
דומות אחרות לא ישפיעו עליך. אבל תרופות נבדלות זו מזו במשך הזמן שאפשר לקחת
אותן לפני שמפתחים עמידות אליהן, ואם יש לך עומס נגיפי נמוך הסיכון של פיתוח
עמידות ל-AZT
כאשר הוא נלקח רק במשך ההריון הוא ככל הנראה נמוך מאוד.
אם זמין רק מספר קטן של תרופות הרי שטיפול בלבדי ב-AZT
מן השבוע ה-28 להריון יומלץ ככל הנראה עם מינון בודד של
NVP
ו-AZT
בזמן הלידה.
הפסקת הטיפול התרופתי
אם אישה לוקחת טיפול משולב אך ורק על מנת למנוע הדבקה מאם
לתינוק הרי שהיא יכולה להפסיק לקחת את התרופות אחרי שהתינוק נולד. בדרך כלל
כאשר מפסיקים את נטילת התרופות אחרי הלידה יש להפסיק לקחת את כולן בעת ובעונה
אחת. אבל חשוב גם להפסיק לקחת אותן בצורה כזאת שתגביל את משך הזמן שבו תרופה
אחת בלבד נמצאת בגוף, על מנת להגביל התפתחות של עמידות.
לפעמים יומלץ לקחת שילוב מבוסס מעכבי פרוטאז כיוון שיש סיכוי
קטן יותר שמעכבי פרוטאז יגרמו עמידות. הרופא שלך יוכל לייעץ לך איך להפסיק לקחת
את התרופות.
נביראפין
(Nevirapine)
אם לאישה יש ספירת
CD4
גבוהה (יותר מ-250) והיא לוקחת טיפול משולב אך ורק על מנת למנוע הדבקה של
התינוק הרי שסביר להניח שייעצו לה לא לקחת את התרופה נביראפין (NVP)
כחלק מן הקוקטייל, כיוון שלקיחת
NVP
יכולה לגרום לסיכון רב יותר של תופעות לוואי אצל האישה. אבל למרות ש-NVP
איננה מתאימה בנסיבות אלה, יש מקרים אחרים בהם היא יכולה להועיל מאוד. אם רק
תרופות
ARV
מעטות זמינות במקום מגורייך סביר להניח שאחת מהן תהיה
NVP,
ולקיחת התרופה הזאת לבדה בזמן הלידה תעזור למנוע הדבקה של התינוק בנגיף האיידס.
ראי עוד על מנה בודדת של נביראפין בדף הדבקה מאם לתינוק.
אני זקוקה לטיפול בשל נגיף האיידס שלי. אילו תרופות
ARV
עלי לקחת כדי למנוע מהתינוק שלי להידבק, וכן כדי להגן על בריאותי-שלי?
כדאי לעכב את התחלת הטיפול עד סוף השליש הראשון להריון, בשל
אותן סיבות שהיו מעכבות אותך אילו לא היית זקוקה לטיפול עבור האיידס בגופך.
בעת תחילת הטיפול עבורך יש שילובים רבים של תרופות
ARV
שעליהן יכול הרופא שלך להמליץ, וההמלצות ככל הנראה יהיו זהות לאלה שהיה מעלה
אילו לא היית בהריון. אבל יילקח בחשבון הצורך להימנע מתרופות שעלולות להשפיע
לרעה על התינוק גם אחרי השליש הראשון להתפתחותו.
לעיתים קרובות יומלץ לך לקחת
AZT
בשילוב עם תרופות אחרות. זאת בשל ההשפעה המוכחת שיש ל-AZT
במניעת הדבקה מאם לתינוק. מתחילים לקחת
AZT
בין השבוע ה-14 לשבוע ה-34 להריון, ויש לקחת אותו גם בזמן הלידה כפי שהיית
לוקחת אותה אילו לא היית זקוקה לטיפול בשל האיידס שלך.
אם תרופות מעטות בלבד זמינות במקום מגוריך תוכלי לקחת
NVP
פעם אחת בזמן הלידה כדי להפחית את הסיכויים להדבקת התינוק, אבל אסור לך לקחת
אותה לבדה בכל זמן אחר.
NVP
לבדה לא תעזור למצב בריאותך – את רק תפתחי עמידות אליה בתוך ימים ספורים, ואז
היא לא תעזור אם תרצי לקחת אותה בזמן הלידה כדי להגן על התינוק.
ראי עוד על מנה בודדת של נביראפין בדף הדבקה מאם לתינוק.
אם הלידה מתחילה במפתיע ואני לא לוקחת תרופות
ARV,
יש תרופות שאני יכולה לקחת כדי לעזור לתינוק שלי?
יש מספר תרופות
ARV
שאפשר להתחיל לקחת בזמן הלידה. אפשר לקחת
AZT,
או שאפשר לקחת
AZT
בשילוב עם התרופה
3TC
או עם
NVP.
אם
AZT
איננה עומדת לרשותך אפשר לקחת מנה יחידה של
NVP
לבדה.
אילו
תרופות התינוק צריך לקבל?
אִם נשאית איידס מקבלת
AZT
הרי שככל הנראה יומלץ גם לתינוק שלה לקבל
AZT
(בדרך כלל בצורת סירופ) במשך שישה השבועות הראשונים לחיים החל מ-8-12 שעות אחרי
הלידה. לחלופין, אם האם לקחה
AZT
ו-3TC
בזמן הלידה הרי שטיפול יעיל עבור התינוק יהיה שבוע אחד של
AZT
ו-3TC.
אם יש רק כמות מוגבלת של
AZT
ניתן לתת לתינוק
AZT
לשבוע אחד. אם יש רק מנת אחת של
AZT
הרי שהתינוק יכול לקבל אותה בשילוב עם מנה יחידה של
NVP,
ואם אין
AZT
כלל הרי שהתינוק יכול לקבל מנה יחידה של
NVP
שתעזור להגן עליו.
באמת אין סכנה בלקיחת תרופות לנגיף האיידס בזמן ההריון?
לנשים הרות לעיתים קרובות מייעצים שלא לקחת תרופות כלשהן בזמן
ההריון, כך שיכול להיראות מוזר שלנשאיות איידס מייעצים לקחת תרופות
ARV
במשך ההריון. אבל אלפים רבים של נשים לקחו תרופות לנגיף האיידס בזמן ההריון
מבלי שנגרם נזק לתינוקות שלהן, ובזכות זאת תינוקות רבים אינם נשאי איידס, למרות
שהם עלולים היו להיות. בריאותן של נשאיות איידס רבות גם השתפרה כתוצאה מלקיחת
תרופות
ARV
בזמן ההריון.
אבל אי אפשר להבטיח בוודאות שתרופות נגד נגיף האיידס הנלקחות
בזמן ההריון לא יפגעו בתינוק. ואם אישה איננה מקבלת תרופות
ARV
לפני כן, כמוסבר לעיל, סביר להניח שימליצו לה לחכות עד אחרי השליש הראשון
להריון לפני תחילת הטיפול.
רופאים ברחבי העולם אוספים מידע על השפעות התרופות השונות
הנלקחות בזמן ההריון, כדי שיוכלו לייעץ לנשים לגבי תרופות ה-ARV
הטובות ביותר
.
כיום קיימים נתונים סותרים לגבי השאלה האם לקיחת תרופות
ARV
בזמן ההריון קשורה לתוצאות לא רצויות של ההריון, כגון לידה מוקדמת.
אני
כבר לוקחת תרופות
ARV
ועכשיו גיליתי שאני בהריון – מה לעשות?
לפעמים נשאית איידס שכבר מקבלת טיפול מגלה שהיא בהריון. אם הדבר
קורה עליך להיוועץ ברופא שלך, כיוון שיכול להיות שהוא ימליץ לך להחליף אחת או
יותר מהתרופות שאת לוקחת על מנת שלא להזיק לתינוק. בדרך כלל לא כדאי להפסיק או
לשנות את הטיפול לפני היוועצות ברופא. אם מפסיקים את הטיפול בבת אחת בזמן
ההריון העומס הנגיפי עלול לגדול בפתאומיות, והדבר עלול להגביר את הסיכוי להדבקת
התינוק בנגיף האיידס. הפסקת הטיפול צריכה להיעשות בזהירות גם כדי למנוע התפתחות
של עמידות.
אם ההריון מתגלה אחרי השליש הראשון בדרך כלל יומלץ לך להמשיך
בטיפולי
ARV.
אם הדבר אפשרי, סביר להניח שיומלץ לכלול בטיפול את התרופה
AZT,
ויומלץ גם לקחת אותה בזמן הלידה. אם ההריון מתגלה במהלך השליש הראשון יכול
להיות שתרצי לשקול הפסקה זמנית של טיפול
ARV,
אבל חובה להיוועץ במומחה כיוון שחלק מהתרופות מדאיגות יותר מאחרות כשהן נלקחות
במהלך הריון.
מה
עוד אני יכולה לעשות כדי למנוע הדבקה של התינוק באיידס?
האם ניתוח קיסרי מתוכנן
עדיף על לידה וגינלית טבעית?
בניתוח קיסרי התינוק מוצא מגופה של האם דרך דופן הבטן. כאשר האם
נשאית איידס הניתוח נעשה על מנת למנוע מגע ישיר בין התינוק לדמה ולשאר נוזלי
הגוף שלה.
אבל ממחקרים עדכניים עולה שאצל נשים רבות הלוקחות כיום טיפול
ARV
משולב בזמן ההריון ניתוח קיסרי איננו גורם משמעותי במניעת הדבקה באיידס מן האם
לתינוק. לכן אלא אם כן את חולה באיידס או שיש לך עומס נגיפי ניתן לאיתור, בדרך
כלל הרופא לא ימליץ לך לעשות ניתוח קיסרי, כיוון שבניתוח עצמו יש סיכונים
מסוימים לאם. יוצא דופן אחד הוא מצב שבו את לוקחת
AZT
בלבד, אז יתכן שכן יומלץ ניתוח קיסרי מתוכנן.
האם
להניק?
נגיף האיידס נמצא בחלב אם, ובהנקה יש סיכון ניכר להדבקת התינוק.
לכן אם יש לך גישה למתן בטוח של תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל, תחליף חלב אם,
פורמולה) הרי שההמלצה היא לא להניק.
אבל אם את גרה במדינה שבה אין מים נקיים, הסיכון למצבים
מסכני-חיים בשל האכלה בתמ"ל עלול להיות גבוה יותר מאשר הסיכון שבהנקה. במדינות
מסוימות האכלה קבועה בתמ"ל עלולה להיות גם יקרה מדי. אם את נמצאת במצב כזה עדיף
להאכיל את התינוק בהנקה בלבדית.
האכלה מעורבת היא כאשר מאכילים את התינוק חלב אם ובנוסף נוזלים
אחרים כגון תמ"ל, מי גלוקוז, או תוצרי רפואה מסורתית. כיום הדעה היא שקיים
סיכון גבוה יותר להדבקת התינוק בנגיף האיידס כאשר הוא מקבל האכלה מעורבת, יחסית
להאכלה בלבדית בתמ"ל או בהנקה. האכלה מעורבת עלולה לפגום בציפוי הפנימי של קיבת
התינוק והמעיים, מצב שבו קל יותר לנגיף האיידס שבחלב האם להדביק אותו.
נכתב על ידי אנבל קנבוס. תורגם לעברית על ידי ענבל שגיב. | 
