בעיות של בריאות מנטליות יכולות להשפיע על אנשים, אבל זה נראה שאצל אנשים עם איידס זה יותר צפוי שיתנסו בבעיות מסוג זה. עיקר הבעיות הן מסוג של דיכאון וחרדות בעיקר. בנוסף לחלק מהאנשים ייתכנו גם בעיות פסיכולוגיות.

 עיקר הבעיות ניתנות להראות בנושאים הבאים:

 קושי בלחשוב או הבנה, שיכחה, הפסד של זיכרון, חוסר ריכוז ובלבול

 שינויים בהתנהגות כוללים והרגשה של בידוד וילדותיות

 בעיה קשה של תנועה, קואורדינציה כמו הפסד איזון והרגשת חולשה של איברי הגוף. 

כמו שנאמר, הרבה מאד מהנושאים הרשומים למעלה כולל דיכאון הם הדברים שיכולים לשנות לנשא האיידס את החיים וכדאי להתייעץ עם הרופא על מנת למצוא מה היא הסיבה האמיתית שמובילה להם.

 חלקן של התרופות שמטפלות באיידס גורם לתופעות אלה וצריך לתת את הדעת על תופעות אלה וכן גם המצב הנפשי והפיסיולוגי של האדם בעת שהוא מתחיל להתמודד עם מחלת האיידס יכולים להביא באותה מידה לתופעות אלה.

 לכן, צריך תמיד להסתכל על שני המישורים כאחד בעת שחלה הידרדרות במצב הנפשי או הפיסי ולתת את הדעת בו זמנית לשניהם.

 במקרה הבריאותי טיפולי, אנו יודעים שבעת שמערכת החיסון במצב נמוך הסיכוי לסבול בחלק או בכל התופעות האלה הולך וגובר. שמצב עומס הנגיף עולה ומצד שני מערכת החיסון נופלת סביר להניח שהסכנה להיפגש עם תופעות כאלה הולך וגובר.

 מצד שני כאשר מקבלים את האבחון של האיידס, המצב הנפשי באופן די טבעי נופל, מערכות יחסים יכולות להתפרק, דאגות כספיות, דאגות של עבודה, חברה ועוד יכולות לבוא לידי ביטוי בעצבות עמוקה ורגשית שמקשה לנהל את חיי היום יום של בן האדם.

 במקרים אלה מה שחשוב הוא תמיכה של משפחה וחברים קרובים והיא יכולה לסייע מאד לאדם שחי עם איידס על מנת להתגבר על הקשיים הנפשיים.

 כדאי ומומלץ תמיד לנשא האיידס להיעזר מצד אחד בשירותים הסוציאליים של המרפאה בו הוא מקבל את טיפול האיידס וכן לשקול גם תרפיות משלימות כמו טיפול במחטים או כל דבר אחר שיכול לפעמים לעזור לאדם על מנת לחזור לעצמו ולקבל חזרה את האנרגיות שלו שהולכות לאיבוד.

 דיכאון הוא מחלה קלינית, והוא די שכיח אצל אנשים החיים עם איידס.

 דיכאון יכול להיגרם על ידי בעיות סוציאליות  אבל גם יכול גם הרבה פעמים להיות בלי סיבה ניתנת לזיהוי.

ישנם כימיקלים שיכולים לסייע לנשא האיידס על מנת לשחרר את הסימפטומים של הדיכאון והדיפרסיה. יש לשקול את הדבר בכל מקרה ומקרה לגופו ותלוי במצב בו נתון כל אדם באשר הוא וכל אדם צריך לקבל התייחסות בפני עצמה.

 עליכם רק לדעת כי קיימת אופציה לדכא באמצעות כימיקלים כאלה או אחרים (טיפול תרופתי הכוונה) אבל צריך לשקול את זה לגופו.

 תופעה נוספת שצריך לקחת בחשבון שבעת דיכאון ברמה כזו או אחרת ישנה ירידה או פגיעה בכושר התפקוד המיני ואסור שזה יגרום לאדם לדיכאון נוסף. הדבר חולף ועובר וצריך המון סבלנות על מנת להתמודד עם כל זה כי בדרך כלל דבר גורר דבר וצריך לתת על כל זה את הדעת.

 תופעות נוספות של התרופות והמצב יכולות לגרום לתופעות פסיכולוגיות כמו קושי להירדם, חלומות רעים עם סיוטים, וכל מיני דיכאונות אחרים בעת השינה שלא נשלטים בכלל.

 חרדה היא הרגשה של חשש שלעיתים קרובות גורמת לסימפטומים פיזיים כמו הזעה, קצב לב מהיר, זעזוע, כאב ראש וחרדות חזקות. כל זה גם יכול להיות מלווה בנוסף לכל בפחד וחוסר בטחון טוטאלי.

 לסיכום,

 לא כל אדם עובר את כל מה שתואר כאן, כל אדם יכול להיות שיתקל בזה במהלך התחלת הדרך שלו כנשא או ברגעים כאלה או אחרים של משבר. הפתרון של זה הוא אינדיבידואלי וכל אדם מגיב על כך אחרת לחלוטין.

 יש כאלה שסיוע פסיכולוגי יפתור את הבעיה, יש כאלה שפסיכותרפיה תפתור את הבעיה, יש כאלה שצריכים טיפולים אלטרנטיביים על מנת לקבל את העזרה, יש כאלה שצריכים להתקרב לחבר טוב או משפחה על מנת לעבור את המשבר ואם לא כל אלה אז ישנו טיפול תרופתי שניתן לקבל על מנת להתגבר על זה אבל זה מצב שצריך תמיד לשמור לרגע בו כל האופציות האחרות לא מתממשות ואם גם יש צורך בזה אין צורך להיבהל מזה כי בדרך כלל זה בא לתקופה קצרה ומסייע עד חלוף הזעם וההרגשה הרעה.

החומר נכתב בהשראה ותרגום של האתר http://www.aidsmap.com