כיצד חיים טוב יותר עם נגיף ה-HIV
סיכמנו עד כה שלושה נושאים: כיצד מתמודדים עם ההיבטים הרפואיים, החברתיים והכלכליים/סוציאלhים של המחלה. עכשיו באמת, איך מתחילים לחיות עם איידס? אנסה לסכם בתמצית את מה שלמדתי מהספרים ומהמאמרים הרבים מחו"ל שאותם קראתי, משיחות עם חברי הנשאים ומניסיוני האישי. המטרה העומדת בפנינו כעת היא כיצד להאריך את חיינו למקסימום תוך כדי שמירה על איכות חיים אופטימאלית. אני בטוח, שרבים מאיתנו אינם מעוניינים להאריך את חייהם ולחיות חיי סבל; אני מאמין, שבראש ובראשונה עלינו לשמור על איכות חיים ורק לאחר מכן על אורכם. יש חמישה מרכיבים עיקריים בהתמודדות היעילה עם מחלת האיידס: (1) טיפול רפואי קונבנציונאלי; (2) טיפול רפואי אלטרנטיבי; (3) תזונה וויטמינים; (4) התעמלות; (5) הרפיה.

מרכיב נוסף – מסגרות חברתיות לנשאים
מעבר לכל אלו, יש כמה מסגרות חברתית משותפות לנשאים. פגישה עם נשא או נשאית "בעלי-ניסיון" יכולה רק לעזור. מישהו להתייעץ איתו, מישהו המצוי במצב זהה לכם, העובר את אותן חוויות שאתם עוברים, ושניתן ללמוד מנסיונו/ה על הדרכים האפשריות להתמודד עם המחלה.
הפגישה הראשונה שהיhתה לי עם נשא "בעל-ניסיון", פתחה לי את הראש. הבנתי, שיש חיים אחרי איידס. הבנתי, שאיידס זה לא סוף פסוק. הכרתי באמצעותו אנשים החיים עם הנגיף כבר שנים רבות, ומסתדרים לא רע. שיחה עם נשא "בעל-ניסיון" יכולה בהחלט לרומם את רוחכם. המשמעות, כמובן, היא חשיפה בפני קבוצה נוספת של אנשים. אני ממליץ, שתכירו נשא אחד נוסף, בהתחלה. איך? התייעצו עם העובדת הסוציאלית בבית-החולים. יש להניח, שהיא תוכל לאתר נשא שישמח להיפגש איתכם, לשיחת היכרות והסבר. זה יכול רק לעזור לכם בהתמודדות הקשה עם עול המחלה.

מהן המסגרות החברתיות?
כיום בניגוד לעבר אין מסגרות חברתיות לנשאים כמו בעבר. הועד מארגן מפעם לפעם אירועים כמו מסיבות או כנסים ולנשא מתחיל אני ממליץ כן ליצור קשר עם רכז התמיכה על מנת להיכנס לרשימת התפוצה של האירועים ולבחון כל אירוע לגופו באם כדאי ללכת או לא. לנשא מתחיל זה טוב כי ההרגשה של לא לבד היא חשובה מאד ונותנת בטחון להתמודדות טובה יותר. בשלב מתקדם לדעתי צריך לשאוף לחזור לחברה רגילה עד כמה שניתן כולל מסיבות ואירועים שלא קשורים באיידס וזה דרך חיים בריאה ונכונה יותר.

מתוך "יש חיים אחרי איידס" מאת מרקורי בטה, רמי הסמן, הפקה ב.ל.ה. הדאגת 1998