קבלת הבשורה שהנך נשא איידס היא אחד המקרים הכי משמעותיים בחייך. זה מאד קשה לנבא את ההרגשה שלך שתתנסה ברגע הראשון בה ובימים שלאחר מכן. דבר זה משתנה מאדם לאדם וכל אחד מגיב אחרת על עצם קבלת ההודעה המרה. בדרך כלל אנשים ברגע שמקבלים את ההודעה נתקפים בבכי, חולשה, חרדות, לחץ , התרגזות עצומה על כל העולם ולקלל את כל העולם שמסביב, ייאוש, דמעות ומצד שני יש כאלה שיקבלו את זה בלי שום דמעה בעין, יהיו אולי טיפה עצובים אבל התגובה תהיה שונה בתכלית.

 ברגע שאתה מקבל את הבשורה הזו תתחיל להתייחס לנושא הבריאות שלך כדבר הראשון במעלה לפני כל דבר אחר בחיים. נכון, לאיידס אין מרפא מלא אבל כיום הטיפול שיש לאיידס נותן לך את האפשרות לחיות חיים ארוכים ובריאים תוך יחס של זהירות מתאים לכל דבר ותשומת לב של עצמך למה שקורה בגופך.

 בשלב ראשון שתקבל את הבשורה הזו, קבלת תוצאת בדיקת האיידס סביר להניח שלא תשאל את כל השאלות. אל תלחץ מזה, אל תפחד שלא שאלת הכל ואתה לא יודע הכל. סבלנות. השלב הראשון הוא שתעכל את עצם זה שאתה נשא איידס ורק לאחר מכן תנסה להשיג יותר מידע על מה שקורה איתך. השלב הראשון של העיכול הוא אחד השלבים הכי חשובים בתחילת הדרך של הנשא. לקבל את הבשורה. להבין שזה מה שיש ומכאן צריך להסתכל הלאה ולא לדעוך או ליפול.

 מאד מסקרן באותו רגע לדעת הכל אבל לדעתי קודם כל אתה צריך להבין את הבסיס של מה שקורה איתך ומזה להמשיך את הדרך שלך לחיים החדשים שאליהם נכנסת מרגע הבשורה המרה.

 לאחר שעיקלת את הבשורה הזו יהיו לך המון שאלות, את כולן תשאל ולרובן אם לא לכולן תקבל את התשובה המתאימה. במחלקות האיידס אתה לא החולה הראשון והם כבר מנוסים בכל השאלות האלה ויתנו לך מענה כמעט לכל שאלה, אלא אם תבוא בהברקה שטרם נשאלה, ולכל דבר כמעט יהיה להם פתרון כזה או אחר, קל יותר או מורכב יותר אבל לכל דבר יש מענה ברוב המקרים. אל תחסוך בשאלות, אל תשאיר שאלות בבטן, שאל, תבקש לדעת, זה זכותך המלאה וזה גם יעזור לך להתמודד יותר טוב עם הבשורה הקשה.

 לאחר שאובחנת וברוב המקרים בארצנו זה שקיבלת את ההודעה במקום בדיקות האיידס עליך לקבוע בהקדם תור למרפאה האימונולוגית הקרובה אליך. כדאי להתייעץ עם האדם שבישר לך את הבשורה על מקום שהוא מכיר ובמידה ואתה מתלבט קיימים פורומים רפואיים שישמחו לסייע לך בבחירת מרכז האיידס.

ברוב המקרים מומלץ ללכת למרכז האיידס במקום מגוריך ולו רק בשל הנוחיות שלך. אין לך מה לחשוש מנושא הפרטיות והדיסקרטיות, כולם שומרים על זה אבל אם תחליט ללכת למרכז איידס אחר במקום אחר על מנת שלא יראו אותך או יכירו אותך אנשים מאותו מקום זו זכותך המלאה לעשות כך. אין חובה ללכת למרכז בעיר מגוריך. זה רק עניין של נוחות.

 כאשר תבוא למרכז האיידס שם תתקבל על ידי הצוות המרפא של המקום, שם יכירו לך את כל הנפשות מצד אחד ויטפלו בך בדרך הטובה ביותר כולל כל דבר.

אתה בכל מרכז כזה תפגוש בעיקר שלוש דמויות עיקריות:

הרופא המטפל

האחות

העובדת הסוציאלית

 כל אחד מהם יישב איתך ויתן לך את חלקו בדבר.

הרופא ייתן לך את כל הקשור בנושא הבריאותי שלך והטיפול התרופתי באם צריך, יסביר לך על העומס הנגיפי, יסביר לך על מערכת החיסון CD4 וימליץ לך על מה שצריך לעשות, באם צריך טיפול בכדורים, אם אפשר עדיין ללא כדורים ומה אופן הטיפול שלך מאותו הרגע.

 האחות תעביר לך את כל המידע שצריך סביב המערכת שאתה מגיע אליה, בדיקות, התחייבויות, וכל מה שקשור במרפאת האיידס אליה הגעת

 העובדת הסוציאלית היא מקור ההשראה והכוח שלך, היא תיתן לך את הכלים להתמודד, תעזור לך בכל דבר שתרצה ותצטרך על מנת לחזור לשביל הזהב ולחיים טובים. לדעתי במידה ותפנה אליה ומנסיון שלי בירושלים העובדת הסוציאלית זה מקור ההשראה שלי העיקרי לכך שהצלחתי לעלות את עצמי ולא ליפול עמוק וכן בשעת לחצים היא סייעה לי על מנת לחזור לשביל ולא לסטות ממנו עמוק.

 כאשר הרופא יתחיל לדבר איתך על מערכת החיסון שלך ועל מצבך תוכל להתחיל להבין בעצם איך גופך יתמודד עם הנגיף. אם מערכת החיסון שלך חלשה ההחלטה על קבלת תרופות היא כמעט דבר של אין ברירה וזאת על מנת למנוע את הדרדרות המחלה ומצד שני למנוע זיהומים והחלשה נוספת של המערכת. הרופא במצב כזה יספר לך על תדירות התרופות, סוג התרופות שמתאים לך, על תופעות הלוואי ועל כל מה שקשור בחיים עם תרופות.

חשוב תמיד לזכור כי ברגע שמתחילים לקחת את התרופה אסור להפסיק ולו לא לרגע. התרופות של האיידס יש להן תופעה שנקראת עמידות. במידה ואתם מפסיקים לקחת את התרופה לכמה ימים ייתכן שהתרופה לא תהיה יותר אפקטיבית עבורכם לכן, ברגע שהחלטתם לקבל את התרופה יש להקפיד על לקיחתה בדיוק לפי מה שכתוב לכם בלי שום הפסקה וגם אם הדבר לא הכי נוח לכם בחיים. חבל לקלקל סוג תרופה טוב בגלל זלזול.

 לאחר שביקרת אצל הרופא וחוזר הביתה עומדת בפניך שאלה לא פחות חשובה בחיים: האם אתה הולך לספר למישהו שיש לך איידס, למי אתה הולך לספר ומה התגובות שלהם יהיוץ האם הן יהיו גרועות או תומכות.

הראשונים שאני הייתי ממליץ לספר הם האנשים הכי קרובים אליך שיהיו עם הכי הרבה תמיכה.  ספר רק לאלה שאתה יכול לבטוח בהם ב 100 אחוז ויודע שהם האנשים שיתנו לך את מלוא התמיכה והעזרה.

 אל תרוץ לספר לעוד אנשים, אין מה למהר, האיידס לא יברח לך לשום מקום. שלב אחרי שלב לפי הרגשתך תוך תמיד לזכור את הדבר של רווח מול הפסד.

לאחר שעברת את השלב הזה הראשון, מומלץ וכדאי לשבת ברשת האינטרנט ולקרוא חומר על האיידס ועל מה שקורה. להכיר את הנפשות ואת החומר שקיים.

 ישנם אנשים שכאשר הם מתגלים כנשאי איידס ירצו לקחת פסק זמן לעצמם, להיות עם עצמם ולהתמודד בדרך שלהם לאט לאט ולבד. ישנם אנשים שירצו לחילופין לחפש קבוצות תמיכה וסיוע וזה גם דבר נכון וטוב, כל אחד נוקט בדרך אחרת. האחד רוצה לבד והשני רוצה לשמוע מעוד אנשים.

 אני יכול לומר על עצמי שגיליתי שאני נשא איידס הייתי בטוח שאני הנשא היחידי בעיר מגורי ירושלים ולבסוף גיליתי שיש עוד רבים, פגשתי והכרתי וגיליתי שכשיש לך שותף לצרה שאתה יכול לדבר איתו על הכל, לשמוע על ההתמודדות שלו זה מאד חשוב ונותן המון כוח להמשיך את החיים. לא צריך לרוץ לחפש לדעתי המוני אנשים אבל להכיר עוד אנשים באותה סיטואציה זה תמיד טוב.