העברת נגיף האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים,
 דרך מין אוראלי ובדרכים אחרות לא שכיחות.

תקציר: 75 גברים הומוסקסואלים, שנדבקו לאחרונה באיידס, נשאלו לגבי התנהגויות מסוכנות שלהם.

59 דווחו על מגע מיני אנאלי לא מוגן, וגבר אחד דווח על שימוש משותף במזרק, עם אדם שלא ידע אם אינו נשא HIV. מ 15 הנותרים , 11 דווחו על מין אנאלי מוגן. אצל 5 מאותם 15, הערכנו כי המין האוראלי הוא המקור הסביר ביותר להדבקה, כולל 3 אנשים שעשו פירסינג באיברי המין. פוטנציאל הסיכון להדבקה נגיף האיידס ע"י פירסינג באיברי המין צריך להיבדק.

בקרב גברים הומוסקסואלים, מין אנאלי פסיבי לא מוגן מהווה את הסכנה הגבוהה ביותר להדבקה

ב HIV. למרות שמוסכם כי, הסכנה בהדבקה דרך מין אוראלי נמוכה, קשה לקבוע במדויק את רמת הסיכון, וכבר דווחו מקרים של הדבקה של HIV בדרך אוראלית.

בין השנים 1993 ו 1999, 75 גברים הומוסקסואלים פעילים מינית בסידני, שמתועד, כי נדבקו לאחרונה ב HIV, נשאלו באופן מעמיק, לגבי האירוע/אירועים שיתכן והובילו להדבקתם. בנוסף, ניתן שאלון מתוזמן הנוגע לפעילויות בעלות סיכון גבוה שבוצעו ב 6 חודשים האחרונים. ההעתקים נלמדו ונחקרו לפרטיהם והבדלים לא מובנים נחקרו עד להגעה של כל החוקרים לקונצנזוס.

בכדי להחליט  מהי דרך ההדבקה הסבירה ביותר  בכל מקרה  קבענו "סולם סיכון". על פי בסיס של נתונים אפידמיולוגיים , הערכות סיכון פר (per) מגע, וסבירות פיסיולוגית, שערנו ששימוש במזרק משותף, ומין אנאלי, פסיבי ואקטיבי, לא מוגן הנם "סיכון גבוה". מין אנאלי, פסיבי ואקטיבי, עם קונדום, מגע של דם או זרע בפצע פתוח, מין אוראלי, ומגע חיצוני פין-אנאלי ללא חדירה (חיכוך-nudging) הנם "סיכון בינוני עד נמוך". התייחסנו לביקורים אצל רופאי-שיניים, או לתרומות דם באוסטרליה, דריכה על מחט ריקה, מין עם פרטנר שהינו שלילי בבדיקה לנשאות HIV, ועקיצות יתושים כמייצגות "ללא סיכון".

בכל מקרה התאמנו את ההסתברות שהפרטנר נדבק לעומס הנגיפי הצפוי שלו, את הזמן ביחס להתפרצות מחלה הנובעת מההדבקה בנגיף האיידס, הימצאות  לזיות עוריות, האם התרחשה פליטת זרע (גמירות), ואורך ואגרסיביות האקט המיני.

אדם אחד דיווח על שימוש משותף במזרק עם פרטנר החיובי ל HIV. 59 גברים קיימו לפחות פעם אחת יחסי מין אנאליים לא מוגנים עם פרטנר החיובי ל HIV  או שאינו ידוע אם הוא נשא.חלק מהגברים הללו לא דווחו בהתחלה חדירה חלקית או קצרה כמשגל, והתייחסו לעצמם כאילו קיימו יחסי מין בטוחים

ב 100 אחוז. חלק דווחו בתחילה כי המקור הסביר ביותר להדבקתם הוא מין אוראלי. 15 הגברים הנותרים הוערכו, כי נדבקו ב HIV  בדרכים פחות נפוצות. גם 11 מתוך 15 הגברים קיימו יחסי מין אנאליים מוגנים, שלעיתים קרובות הניחו כי היה מוגן ב 100 אחוז ועל כן לא דווחו על כך עד שנשאלו בפרוטרוט.

בתחילה ציפינו, כי המקרים ההגיוניים ביותר להדבקה אוראלית יהיו אלו, שכללו מגע של הפה והשפתיים בפין (מציצה) ושפיכה בתוך חלל הפה של הפרטנר. למרות זאת, בשלושה מתוך חמישה המקרים, בהם סברנו כי ההדבקה נעשתה בדרך אוראלית, הסיכון הגבוה ביותר להדבקה שהנחנו שקרה, היה של הגבר הגומר עקב פירסינג באיבר מינו. קשה להיות בטוח במקרים אלו כי רמת הסיכון נובעת כולה מהסיכון הגופני הקשור בחשיפה ללזיה העורית (פצע), ולא רמת הסיכון הגבוה בחשיפה לפרטנרים חיוביים

 (בעלי HIV), כמו למשל עם גברים מסצנת העור הקיימת כתת-תרבות של החברה ההומוסקסואלית, בה מבצעים קשירות ומשמעת וביצועים לא שכיחים מיניים כמו למשל פיסטינג, ובתת-תרבות זאת פרופורציית הנשאים ל HIV הנה גבוהה. למרות שהגברים בעלי הפירסינג היו מודעים לכך שפירסינג, שאינו מבוצע באופן היגייני, מהווה סיכון להדבקה בנגיף ה HIV או בנגיף ההפטיטיס C, מרביתם לא היו מודעים שקיים סיכון נוסף להדבקה גם כאשר בפצע הראשוני החלים.

משני המקרים הנוספים, בהם המקור הסביר להדבקה היה אוראלי, אחד לא קיים יחסי מין אנאליים כלל אך כן קיים יחסי מין אוראליים בהם התבצעה שפיכה בפיו, כאשר במקביל היו לו דלקת חניכיים וטיפול דנטאלי (פצע פתוח בפה). לשני הייתה התנסות יחידה בה חדרו אליו אנאלית, עם גבר שחווה חדירה (כחודר) בפעם הראשונה, וכמו כן היו לשני התנסויות אוראליות רבות עם פרטנרים מזדמנים.

במחקרים בהם מנסים לכמת את הסיכון להדבקה בהקשר לאקט מיני מסוים, חוסר הבהירות בנוגע לחלק מהסיפורים יראה באופן ברור כמכשול העומד בפני הדיוק הרצוי, או אולי כסיבה להוציא את אותם האנשים מניתוח הנתונים של המחקר. עם זאת, הקטגוריות הברורות לכאורה של נתוני השאלון לא מסירות אי- בהירויות כאלה ובקושי מפצחות אותן. הראיונות המעמיקים שלנו תוכננו כך שסביר שיעלו פרטים, שלא היו מדווחים במחקר של שאלונים כתובים. במחקר אחד, 55 אחוז מהגברים בהתחלה הכחישו כי קיימו יחסי מין אנאליים פסיביים כאשר נשאלו בשאלון כתוב, ובהמשך נזכרו בכך כאשר רואיינו. עם זאת, עדיין זה אפשרי שלא כל החשיפות שהנן בעלות סיכון גבוה דווחו. אפילו מראיין מוכשר לא יכול להעלות תמונה ברורה של מאורע שהתרחש בעת "סערה" אמוציונאלית או עקב שימוש בסם, או שהיה מבלבל למתראיין באותו זמן. הגדרות משתנות. גבר שאינו מגדיר מגע של השפתיים והפה בפין או חיכוך פין-אנאלי כסקס, שביר שלא ייזכר וידווח על כך. דיווחים על מין אנאלי מוגן עולים לעיתים קרובות מאוחר בעת ראיון כאשר גברים טענו קודם לכן, כי החשיפה האוראלית להם הנה מקור סביר יותר להדבקה מהמין האנאלי המוגן אותו ביצעו. הפרות ב"כללי הבטיחות" , כמו למשל חיכוך פין-אנאלי, או חדירה ללא קונדום לזמן קצר, לעיתים קרובות נשכחו או התעלמו מהן, עד ששאלות מעמיקות (חטטניות) נשאלו.

מחקר זה, העוסק ברצף המקרים הנ"ל, אינו יכול לכמת את הסיכון הכרוך במין אוראלי. זה ברור ממחקרים קודמים שניתחו את הסיכון הנ"ל, שהוא מאוד נמוך. מחקרים על זוגות מעורבים- נשא ובריא, שלגביהם נאספו נתונים העוסקים בהתנהגות מינית צפויה, לא זיהו מקרים חדשים של הדבקה בדרך אוראלית. למרות זאת,  סביר שמקרי הדבקה של HIV בדרכים לא שכיחות אכן מתרחשים. 

המשתתפים שלנו גויסו  דרך רשת של רופאים כלליים בעלי מקרים מרובים של פציינטים בעלי HIV. יתכן, כי גברים שבהם ההדבקה הייתה בדרך לא שכיחה היו בסבירות גבוהה שיפנו אותם למחקר.

בקרב הגברים ההומוסקסואלים והביסקסואלים הפעילים בסידני, שימוש בקונדום לצורך מין אוראלי לא הומלץ ולא אומץ מאז השימוש בו בעידן האיידס. הממצאים מעלים צורך לחקור הדבקה ב HIV דרך פגיעות בשלמות העור (פירסינג), ולהעלות את המודעות לנושא הזה. פירסינג גופני, ובמיוחד זה של איברי המין, יכול להוות פגיעה בשלמות העור אפילו כאשר העור לכאורה החלים חיצונית, עקב כך שהימצאות של עגיל או מוט ברזל יכולה לגרום דלקת לאורך זמן רב גם ללא סימנים קליניים. יתר על כן, מצבי עור דלקתיים כמו פסוריאזיס יכולים לאפשר את חדירתו של נגיף ה HIV, ואותם מצבים מזוהים בקושי רב בקרב גברים הומוסקסואלים כמהווים מקום חדירה פוטנציאלי לנגיף. רופאי-שיניים צריכים להזהיר באופן ברור מאוד פציינטים בנוגע לסיכון בהדבקה הקשור במין אוראלי לאחר ביצוע פעולות חודרניות או לאחר אבחון דלקת חניכיים.

AIDS 2003; 17(15):2269-2271 RESEARCH LETTERS