איידס עובר על ידי מגע מיני בין שני בני אדם, על ידי שותפות במזרקים (בעיקר למסוממים) שאחד מהם הוא עם איידס, דרך עירוי דם מדבק או דם בצורה אחרת, תינוקות יכולים להיוולד נשאים או יכולים להדביק את הנשים בזמן ההיריון כאשר הן לא היו קודם נשאיות.

 במסגרת עבודת בריאות נדבקו גם אנשים שתוך כדי עבודה עם מזרקים או אנשים עם איידס נדבקו מהם. זה קורה בעיקר מחתך פתוח של העובד או למשל קרום רירי כמו העיניים או האף.

 לא מעט אנשים וחדים שאיידס יועבר בצורות אחרות אבל אין שום עדות מדעית לתמוך בכל אחד מהפחדים האלה. לא נמצא עוד תימוכין למשל למעבר איידס דרך מים או חרקים למשל.

במידה והדבר הזה היה נכון אז למשל היו נדבקים הרבה מאד אנשים מעקיצת יתוש דבר שהוא לא קיים ולא פועל במציאות.

 

 איידס בסביבה
מדענים וסמכויות רפואיות מסכימים שאיידס לא שורד באוויר או בכלל בחוץ ואז סביר להניח שזה אומר שהאפשרות להעביר איידס בדרך זו לא קיימת או יותר נכון לא מציאותית. איידס נמצא בריכוזים בדם, בנוזל הזרע, נוזל נרתיקי, חלב בבית החזה, רוק ודמעות.  בכל מקרה בשביל הדבקות בדרכים אלה זקוקים ללא מעט נוזל בריכוז גבוה על מנת שתוכל להיות הדבקות באיידס.

בעוד איידס בתנאי מעבדה יכול להישמר תקופת מה של עד שבוע או שבועיים  כאשר מדובר על איידס בסביבה, איידס שבאוויר ניתן להסיק כי איידס לא שורד בחוץ והסיכוי שידבק לאחר מספר שניות או דקות הוא אפסי.

 נוסיף עוד שבחוץ איידס גם לא יכול להתרבות וההפך הוא – הוא רק מרגע לרגע מאבד מכוחו.

 

 איידס בבית
העברה של איידס בתוך הבית בין בני הבית היא נדירה. העברה כזו באם קרתה היא בגלל מגע של אנשים בדם ולכן בבית שבו חי נשא איידס הדרך היחידה שאפשר להדבק באיידס היא במגע ישיר וחשיפה למגע של דם של אדם שחי עם איידס
.

 כיצד נזהרים בבית
כאשר מטפלים באדם עם איידס ויש מגע עם דם או כל נוזל גוף אחר כמו שתן, צואה או קיא יש ללבוש כפפות על מנת להגן על עצמכם

חתכים או פצעים של אדם החי עם איידס במידה והם פתוחים צריכים להיות מכוסים בתחבושת וא כל דרך אחרת.

מקומות בהם היה למשל דם של נשא צריכים להיות מחוטאים

אין להיות שותפים בכלי גילוח, מברשת שיניים של נשא איידס

יש לדאוג שלא יהיו מחטים, מזרקים וכדומה במקום.

 

 העברות אחרות
אין סיכון ידוע של העברת איידס בין חברים לעבודה, לקוחות או צרכנים של שרות.

אין צורך להפריד במקום עבודה למשל בחדר האוכל, כולם יכולים לאכול ביחד ואין שום סכנת הדבקה בין האנשים. אין שום סיבה ואין שום צורך להפריד בין נשאם לעובדים אחרים במסגרת מקום עבודה.

אבל, במדיה ויש זיהומים אחרים כמו שלשול או צהבת למשל מומלץ להפריד על מנת למנוע מהדבקות, בדרך כלל הפרדה בין אנשים כזו תקפה להרבה דברים לא בהקשר לאיידס אלא למחלות מדבקות אחרות.

 אין שום הוכחה למשל למעבר של איידס במספרה, בדיקור במחטים או בכל דרך אחרת של שרות או טיפול במידה והעוסק – נותן השרות שמר על כללי הגיינה מקובלים כמו חיטוי מחטים, שימוש בתער חד פעמי וכדומה. עד היום לא נמצא מעבר בדרכים אלה למעט כאלה שלא שמרו על כללי מנהל תקין.

 

 נשיקות
אין כל סכנת הדבקה באיידס בנשיקה. הדרך להדבק באיידס בדרך של נשיקה הא מאד מאד נמוכה ורק במידה ויש פצעים או דימומים. למעט תיק אחד שנמצא במנהל התרופות על הדבקות בנשיקה לא נמצאו מקרים כאלה בעולם.

 

 נשיכה
נשיכה יכול להביא להדבקות באיידס. הנשיכה בדרך כלל יכולה לגרום לפגיעה ברקמות, מעבר של דם ונוזלים וזה קיים. לא כל נשיכה היא מדביקה באיידס אבל זו דרך שהיא יותר מציאותית להדבקה באיידס אבל גם כן יחסית ברמה נמוכה.

 

 דמעות, הזעה
איידס נמצא בריכוז מאד נמוך בדמעות של נשאי האיידס. מכאן זה אומר כי העברת איידס דרך דמעות או רוק או הזעה לא מביאה להדבקות באיידס.

 

 חרקים
אין שום הוכחה כי איידס מועבר על ידי חרקים. כל המחקרים שנעשו עד היום ואפילו כאשר חרק נשך אדם לא הוכיחו כי חרקים מדביקים באיידס ולכן כל המחקר אומר כי אין הדבקה מחרקים שונים באיידס.

 

 קונדומים
בעיקרון כל היצרנים של הקונדומים בודקים את המוצר לפני שהוא נארז ומשווק. כאשר מקיימים יחסי מין אנאלים, נרתיקיים או אוראליים באמצעות קונדום מקטינים את הסיכוי להדבק בנגיף האיידס. או בכלל מחלות אחרות.

 קונדומים שהם על בסיס של לאטקס או פואוליראטן מספקים במידה רבה הגנה יעילה בנושא האיידס.

אבל תמיד יש צורך לזכור להשתמש בקונדום בצורה מסודרת, תוקף נכון ולשים לב לכך שאין לקונדום פגמים שנראים לעין.

קישור למאמר באנגלית: