שביל הזהב עדיף על שביל המלחמה.

בזמן האחרון אני יותר ויותר שומע אנשים מבין חברי הנשאים שחושבים שבדרכי מלחמה ישיגו הכל ושהם חושבים שרק אם יאיימו, יתקפו, יתלוננו, יאיימו בתביעות משפטיות הם ישיגו את אשר הם רוצים להשיג. אני שומע יותר ויותר את המושג – תתבע אותם, תראה להם מי אתה וכד' וכאשר יום אחד סיפרתי שאני מצאתי את שביל הזהב בטיפול שלי עם רופא השינים שלי, התנפלו עלי כאילו אני עבריין מועד.

חברים יקרים, החיים שלנו לא פיקניק ויש לנו מספיק ממה לסבול ובמה להתעסק.

אם לא נמצא את שביל הזהב בכל מיני דברים  לא נגיע לשום מקום. ההתמודדות שלו קשה מאד ולפעמים מורטת עצבים ולכן צריך על מנת שנוכל לחיות יותר טוב למצוא שבילים שלפעמים לא הכי נוחים להליכה על מנת להגיע ליעד בבטחה ולהשיג את המטרה, לשבילים האלה קוראים – שביל הזהב.

נכון, אסור להפלות אותנו וצריך להיות ברוב הדברים יחס כמו כל אדם אחר אבל המציאות שלנו שונה וצריך להכיר בזה. כולנו רוצים שוויון, כולנו רוצים שהכל ילך כמו שאנו רוצים אבל המציאות מכתיבה דברים אחרת ואני חושב וזו תחושת הבטן שלי שבמלחמה נשיג לנו אוייבים ולא תומכים.

אני כבר מתמודד עם הנגיף 7 שנים. ואגיד את האמת, אני חי היום בסדר ואפילו בסדר גמור, כמובן עם כל המגבלות שיש פה ושם והעליות והירידות ככל האדם, אבל בכל דבר ודבר מצאתי לעצמי את הדרך בה אפשר להשיג דברים כאשר לפעמים היה צורך לתמרן ימינה ושמאלה קצת על מנת להמנע מקרבות ומלחמות.

היו מקרים שאפילו איימתי על הרופאים שלי שאפסיק טיפול שלא רצו לעזור לי להשיג אישור רפואי מסויים, אבל זה היה חד פעמי ובעצם הבנתי אז שבעצם על מה אני מאיים – על החיים שלי בלבד וזה ירד מהר מהפרק למרות שהרופאים הסכימו לסייע לי והכל הסתדר בדרכי שלום.

הדוגמה הבולטת שהצגתי בפני הגולשים בזמן האחרון היא נושא רופא השיניים. הייתי זקוק לטיפול כירוגי ארוך ומצאתי רופא מקסים, שהסכים לתת לי את הטיפול הזה באופן של סדרות טיפול מהירות, מקצועיות ובמחיר מתחשב והוגן מעבר לכל מחשבה. הגעתי עם הרופא להסכמה מתוך ראיית המצב והמציאות ולא מתוך מחשבה אחרת. נכון, זה אולי נוגד את הנחיות משרד הבריאות אבל מבחינתי זה מקיים את מצוות ההגיון והשכל הישר וגם אם זה לא מתאים לחוקים היבשים. סגרתי עם הרופא על טיפול מסיבי כאשר הפגישות שלנו יהיו שאני אהיה אחרון המטופלים במרפאה באותו היום. כך, שהרופא יכול במשך שעות אחר הצהריים לטפל בשגרת החולים ובסיום היום להתחיל עם הטיפול הכירוגי שהיה כרוך בהרבה דם, רוק וכדומה שמלכלך את כל המכשירים ובעצם משבית אותם אחר כך לטיפולי המשך שהרופא צריך להמשיך לתת.

סגרנו על דרך זו, זה נראה לי חכם וצודק וכך עשינו את כל הטיפול, באופן מזורז, הרופא הגיע למרפאה לא במעט מהימים ובתחילה קיבל את הפציינטים הרגילים שלכאורה בריאים ואחר כך טיפל בי בדרך מסורה ומקצועית ללא פשרות. היה המון דם, הוא לבש ציוד מגן שלם, הוא הגן על עצמו יותר מאשר מטיפול רגיל בפציינטים ומבחינתי זה היה נהדר.

יותר מזה, בהסכמה הוא רכש סט כלים ששימש אותי בלבד במהלך הטיפולים, הסט של הכלים חוטא ועוקר אחרי כל טיפול והונח בארגז בצד ושימש רק אותי, כך ידעתי שהכלים שלי ובסופו של כל התהליך הם נזרקו לפח.

לי זה היה נפלא זה היה שביל הזהב שלי אבל שסיפרתי את זה אנשים תקפו אותי – זה לא נכון לעשות, הרופא שלך פושע, הרופא שלך היה צריך להתבע ודיגידן ודיגידן והמשיכו שצריך לתבוע רופאים כאלה וכדומה.

עניתי להם בפשטות – לי זה היה טוב, מבחינתי זה היה שביל הזהב של רופא טוב, שעשה לי את הדבר הטוב ביותר, זה היה הדרך הכי נכונה על מנת לא לפגוע גם בפרנסתו שלו שהוא מקבל עשרות פציינטים וקיבל אותי ופינה זמן ובקיצור – הוא מבחינתי היה הדרך הנכונה להשיג את המטרה שלי, כך עשינו, כך זה היה ובעצם בזכות זה תוך חודשיים גמרתי טיפול כירוגי גדול בפה שלי כולל גשרים, כתרים ושיפוץ פה כמעט כללי שיצא למופת. שביל הזהב הזה עשה את שלו, זה היה הדבר הכי נכון לעשייה ולא כמו כל החברים הנשאים שרק תקפו, השתוללו ובעצם ממשיכים להלחם ומצד שני לא מטפלים בעצמם.

רופא השיניים הוא דוגמה מייצגת של לא מעט נושאים והוא בא בעיקר להמחשה של המציאות ומתאים להרבה נושאים אחרים שונים ומגוונים שבגדול הם דומים בסטייה קטנה או בינונית ימינה או שמאלה.

אני קורא על לא מעט מכתבי איום שנשאים כותבים, אני חושב שזה הדבר הכי גרוע כי אולי בדיעבד זה יביא לזה שיענו להם יפה, יבקשו סליחה ויפצו אותם בדרך זו או אחרת, אבל מאחורי הקלעים זה יגרום לנזק יותר גדול כי אז ישנאו אותנו, יתחמקו מאיתנו בדרכים כאלה או אחרות, ובעצם נשיג את ההפך הגמור.

הרבה דברים בחיי עשיתי בדרך הפשרה, כן, אבל עובדת החיים אומרת שבזכות פשרה זו אני היום חי בסדר גמור ואפילו טוב.

ומכאן בעצם אני פונה פניה לכל אלה שחושבים שרק בדרכי מלחמה הם ישיגו את מטרתם.

חברים, לא קל לנו, אבל לא תמיד פשוט להשיג את המטרות ואת מה שאנו רוצים. לא תמיד דברים הולכים כמו שהיינו רוצים שהם ילכו. לא תמיד אפשר להשיג כל דבר.

לפעמים שמים אותנו אחרונים בתור, לפעמים מתעלמים, לפעמים בכוונה שוכחים אותנו, לפעמים מעליבים ולפעמים מאד פוגעים. אין אפס כי זה מראה דבר אחד – שחיינו הם קשים.

אבל אם תמצאו את דרך המלך בהרבה מהדברים אני משוכנע שתוכלו להגיע לחוף מבטחים תמיד שאתם מרוצים. אם תמצאו את שביל הזהב בכל תקלה אז אולי זה לא יהיה בדיוק לפי מה שכל הארגונים אומרים וטוענים שצריך לתבוע את הצד השני, אבל לפחות תזכו לקבל יחס הוגן אחרי שתמצאו את דרך שביל הזהב, ותזכרו את זה תמיד. אם תלחמו תעוררו אנטגוניזם גדול עליכם וישנאו אותכם ובעצם יתחמקו מכם באלגנטיות או פשוט – יבקשו סליחה, יפצו ב 100 שקל ובזה הכל יסתיים אבל שתרצו להשיג את מה שרציתם אחרי שהתחלתם מלחמה – תצטרכו לעמול על מנת להשיג את זה – פי עשר יותר קשה כי שאתם נלחמים למראית עין אתם חושבים ניצחנו אבל זה רק מראית עין, מאחורה, ובגלל הסטיגמה המזויינת הזו הרופאים ימצאו דרכים חוקיות להתחמק מכם כך שבעצם בסופו של דבר רק אתם תסבלו ותצעו נפסדים.

תתפשרו, וכך תחיו, וגם אם זה לא תמיד נוח לכם.

תתפשרו ותבינו פעם אחת לתמיד שבמלחמות משיגים אויבים וגם ניצחונות אם יהיו לכם בסופו של דבר הם יביאו לכם הרבה אויבים חדשים.

תחשבו על זה

אם ברצונכם להגיב על הנאמר בבלוג הרשמו לפורום באופן חד פעמי והגיבו לכתוב בבלוג

קישור לפורום בו ניתן להגיב