לפני מס' חודשים ניפרדתי ממישהו שהייתי איתו במשך שנתיים.

במשך כל התקופה שהיינו ביחד ביקשתי ממנו בכל מיני דרכים לעשות בדיקת איידס (HIV) והוא תמיד דחה את זה מכל וכל...

לפני שבועיים ניגשתי לרופא המשפחה שלנו תוך החלטה שאני לוקח ממנו הפניה לבדיקת HIV ("זה רק בשביל השקט הנפשי" אמרתי לו).

היום בבוקר, בשעה 07:30, הלכתי שוב למרפאה אך הפעם על מנת לבצע את הבדיקה עצמה.

לאחר הבדיקה האחות אמרה לי כי התשובה תגיע בעוד חודש עד חודש וחצי.

מיותר לציין כי הבדיקה הזו מלחיצה בפני עצמה... מה תהיה התשובה??? חיובית??? שלילית???

פשוט מה שקרה זה שהיום לאחר הבדיקה פתאום נפל אצלי האסימון והבנתי כי בעצם יש לי מה לחשוש מהבדיקה הזו.

הייתי שנתיים עם מישהו שמסרב בכל תוקף לעשות בדיקת HIV ומי ערב לי שהוא לא נשא...?

והרי, אם להיות כנים, הרי היו לא מעט נגיעות מיניות ללא קונדום
אני, לאורך כל הדרך, שיתפתי את אמא שלי בהחלטה שאני רוצה לעשות את הבדיקה הזו והיא גם ליוותה אותי לבידקה היום בבוקר.

עד היום אמא אמרה לי כל הזמן כי אין לי מה לחשוש וכי הכל יהיה בסדר.

היום הכל התפך.

עוד לא הספקנו להיכנס הביתה אחרי הבדיקה ואמא כבר התחילה להטיף לי מוסר על זה שאם לא הייתי עם הבחור ההוא זה לא היה קורה... (על מנת להסיר ספק מהלב, אמא לא נגד הבחור ההוא באופן ספציפי אלא היא נגד כל הקשרים שיש לי עם גברים באופן עקרוני. היא חרדית) וכמה שאני מנסה להסביר לה שתרד ממני עכשיו עם כל ההטפות מוסר האלה היא לא קולטת...

למה דדוקא בזמן הזה היא לא קולטת שהדבר שאני צריך זה חיזוקים ותמיכה מכל הסובבים אותי???

למה דווקא בזמן הזה היא לא קולטת כי דווקא בזמן הזה צריכים להשאיר את כל ההטפות מוסר בצד???

למה דווקא בזמן הזה היא לא קולטת כי אחד הדברים שאני הכי צריך זה קצת זמן להיות עם עצמי???

יש כאן מישהו שמסכים איתי???

יש כאן מישהו שחושב שאני טועה???

 

אם ברצונכם להגיב על הנאמר בבלוג הרשמו לפורום באופן חד פעמי והגיבו לכתוב בבלוג

קישור לפורום בו ניתן להגיב