קודם אני מבקש סליחה ומחילה שניתקתי לך את המסנג'ר. אני יודע שאתה שונא את זה ואתה צודק אבל הייתי חייב.

אתה צודק שאני אידיוט ושמוק. אני הרבה יותר גרוע מזה.

אני מניח שעבר לך החשק לדבר איתי בטלפון וזה בסדר, גם אני לא הייתי רוצה לדבר עם אחד כמוני.

במשך חודשים רבים שיקרתי לך ורימיתי אותך על בסיס יומי למרות שידעתי עד כמה אתה שונא דברים כאלו.

כרגע אני חש שפל ובזוי ולא ראוי לבוא בחברת בני אדם.

מתחשק לי לזחול מתחת לערמת זבל ולמות שם ואתה רוצה לחבק אותי?

אני לא מסוגל, אני מצטער חמוד אבל אני נבצר בקטע הזה. נבצר ממך ומהחיוך היפה שלך ומהקול החם והמצמרר שלך. נבצר נבצרות מוחלטת וסופית.

ובבקשה, אני מתחנן שלא תשאל למה. תאמין לי שזה לא יכול לקרות ודי.

אני מקווה שברגע זה אתה כועס עלי, בז לי ושונא אותי מעמקי נשמתך.

אני נשבע לך שכל הדברים הפרטיים שסיפרת לי מתוך אמון בי ישארו חסויים ולעולם לא אספר אותם לאיש.

אם אתה רוצה לספר לכל העולם שאני זיוף, שקרן בזוי ועלוב זה בסדר מבחינתי. אם אתה רוצה לסלק כל זכר ממני מאתר הסיפורים גם זה בסדר, לא מגיע לי להיות שם.

אני מבטיח לך שיותר לא יראו ולא ישמעו אותי שם. 

אני חוזר ומבקש את סליחתך ומקווה שלא גרמתי לך נזק רב מידי. אני לא יודע מה גרם לי להעמיד פנים. אולי הנזקקות שלך לחבר בתקופת שיקאגו? הרגשתי בתוכי את הצורך שלך במישהו חכם ואוהב ומבין  והוא יצא ממני למענך, כדי שיהיה לך עם מי לדבר.

זה תירוץ עלוב. סליחה. מה שאני צריך זה טיפול נפשי או פשוט כדור בראש.

אין לך שום סיבה להאמין לי כעת אבל עובדה היא שחלקים שלהדמות הבדויה שיצרתי הם באמת אני וערבבתי בצורה מחרידה אמת ובידיון עד שיצרתי מין מישמש חולני כזה... ידעתי שזה בזוי ולא הוגן וראוי לכל גינוי ולא יכולתי להפסיק. ניסיתי, אתה יודע שניסיתי, אבל לא הצלחתי.

 פשוט לא הייתי חזק מספיק. סליחה.

אני לא יודע מה להגיד עוד. אין לי הסברים ואין תירוצים ואין סליחה. נשאתי בתוכי את המועקה הזו המון זמן ואני שמח שפרקתי אותה מעלי ומקווה שאתה תהיה בסדר למרות העוול הנורא שגרמתי לך.

אני הולך עכשיו מהחיים שלך ומהאינטרנט. בשביל בן אדם חולה כמוני הוא כמו פירצה שקוראת לגנב ועלי להתרחק ממנו כמו שנרקומן בגמילה בורח מסם.

מאחורי כל השקרים והטינופת באמת אהבתי אותך

אם ברצונכם להגיב על הנאמר בבלוג הרשמו לפורום באופן חד פעמי והגיבו לכתוב בבלוג

קישור לפורום בו ניתן להגיב

קישור לדף הראשי של הבלוג