יש משהו שמעיק עלי מאוד וממש גוזל שינה מעיני. כמו שסיפרתי לא פעם יש לי יחסים די סבוכים עם איתי שחי בארה"ב. היינו חברים ורבנו ושוב היינו חברים ושוב רבנו וחוזר חלילה.

הוא בחור מקסים, גם באופי וגם במראה, והוא באמת באמת נשמה טובה. אפילו כשרבנו המשכתי לחבב אותו מאוד. לרוע המזל הבחור החליט לחזור לארץ לחופשה ממושכת של למעלה מחודש.

למה לרוע המזל? כי הוא תקע לראשו העקשני שהוא חייב לפגוש אותי.

הלוואי והייתי יכול להיפגש איתו, הייתי נותן המון כדי שזה יהיה אפשרי, אבל אי אפשר. גם להסביר לו למה אני לא יכול, הלוואי ויכולתי, אבל זה בלתי אפשרי לגמרי ולחלוטין. הוא כל כך מקפיד על אמירת אמת תמיד ובכל תנאי,וזה כל כך חשוב לו ואני, שקרן מדופלם שכמוני, פשוט הסתבכתי איתו. הוא יהרס לגמרי אם האמת לאמיתה תיוודע לו ואני מעדיף למות מאשר לפגוע בו.

אני פשוט לא יודע איך לחמוק מהצרה הזו.

אני כל כך מחבב אותו וכל כך לא רוצה לפגוע בו אבל אני לא יודע איך להסביר לו שאני לא יכול להיפגש איתו ואפילו שיחה בטלפון איתו היא בשבילי מבצע מסובך שגוזל ממני המון כוחות נפש.

כל סופר הוא קודם כל שקרן שמספר את האמת הפנימית שלו דרך סיפורים שהם בעצם המצאות. לצערי איתי נכבש ברשת השקרים וההמצאות שטוויתי לשעשועי הפרטי. עכשיו אני מבין שהייתי טיפש וחלש כשונתתי לזה להיגרר עוד ועוד בהנחה שאם הוא בחו"ל...

מה לעשות שיש מטוסים בין אמריקה לישראל?

בכלל, יש עלי לאחרונה מתקפה של אנשים שמתים לפגוש אותי ואת רובם אני דוחה בסיפורים ותירוצים אבל אותו קשה לי לדחות כי הוא עקשן ואנחנו באמת מחבבים זה את זה מאוד ואני כל כך פוחד לפגוע בו.

לא יודע מה לעשות.

אני חושד שאחת הסיבות להידרדרות בבריאות שלי אילו חיבוטי הנפש שאני מתייסר בהם בגלל הסיבוך הזוועתי הזה שסובכתי בו עקב הבלוג שלי.

כן, בעיות הבריאות שלי הן דווקא כן אמיתיות.

יצרתי דמות וירטואלית  ואני תקוע איתה, לא לבלוע ולא להקיא. חלק גדול ממני הוא באמת אותה דמות - החלק האמיתי הסודי והפנימי שלי - אבל זו דמות בדויה.

במציאות אני בעצם רק אני הדפוק והשקרן ועכשיו אני לא יודע מה לעשות. אני שוקל למחוק את כל הבלוגים שלי ולרדת למחתרת עד יעבור זעם, או עד שאני אמות, מה שיבוא קודם.

כל כך נהניתי לכתוב את הבלוג ההוא בישרבלוג, חלק גדול מהדמות הבדויה ההיא היה באמת אני, סיפרתי את האמת על החיים שלי ועל העבודה שלי והצרות שלי אבל....

בחיי היום יום אני מבדיל היטב בין אמת לשקר, בין מציאות לבדיון ורק בבלוג ההוא שקסם כל כך לאיתי הרשיתי לעצמי להתפרע ולערבב ביניהם ועכשיו אני מסובך בגלל השעשוע הזה ולא יודע איך להחלץ.

הבעיה היא  שחלק גדול מהפרטים שמסרתי על עצמי הם באמת נכונים והוריו של איתי גרים גם בצפון ואני פוחד שהוא יאתר אותי ואז...

יהיה רע מאוד.

לא פלא שאני סובל מקוצר נשימה והתקפי שיעול ומרגיש נורא ואיום.

אני פשוט פוחד פחד מוות וכל כך מצטער שבכלל התחלתי עם כל הסיפור הזה שבא לי למות.

אם ברצונכם להגיב על הנאמר בבלוג הרשמו לפורום באופן חד פעמי והגיבו לכתוב בבלוג

קישור לפורום בו ניתן להגיב

קישור לדף הראשי של הבלוג