זה העתק של מכתב ששלחתי לחבר שקיבל ממני בטעות מכתב שנועד לאחר.

טעיתי ושלחתי לך מייל שנועד לאחר.

לאחרונה אני טועה המון טעויות קטנות וטיפשיות כאלו.

זה חלק מתופעות הלוואי של המחלה הזו. איבדתי את כושר ההבחנה בין עיקר לטפל בין טוב לרע. אני מרגיש שאני מתעוור מנטלית וזה מפחיד אותי.

הוירוס מסתנן למוח והורס אותו לאט לאט.

קודם הולך הגוף ועכשיו הנפש.

אין הרבה מה לעשות נגד זה. כבר עכשיו אני מקליד לאט יותר, עושה המון טעויות באיות ועדיין מסוגל לתקן אותן, בקרוב גם זה לא.

חשבתי שיהיה לי אומץ לפרוש בכבוד כל עוד לא הפכתי לתשוש נפש מזיל ריר שמשתין על עצמו אבל אין לי.

גם סנילי וגם פחדן.

אם יהיה לך מזל בעוד כמה שבועות כבר אשכח מי אתה בכלל וזה עניין של עוד כמה חודשים עד שאשכח מה זה מחשב.

יש לך למה לצפות. אני אודה לך אם תשמור על המידע הזה חסוי.

זה הפחד הכי גדול שלי, ההדרדרות הנפשית והשכלית. זה שאפילו מכנסים מס' ארבעים נושרים ממני וזה שאני מתעייף נורא מהר וישן המון שעות זה עוד נסבל אבל השכחה של כל מיני דברים קטנים כמו ספרים שקראתי וחפצים שהנחתי פה ושם מפחידה אותי.

מפחיד אותי שיש לי מצבי רוח כמו למתבגרת מפונקת ושאני נעשה לפעמים כל כך עצוב או לחוץ או כועס בגלל סיבות חסרות טעם.

הייתי פעם בן אדם שקט ורגוע שאפשר היה לסמוך עליו והפכתי למשענת קנה רצוץ, שבר כלי רופף.

זה מפחיד אותי.

ומה שעוד מפחיד אותי עד דמעות זה שהחבר שקיבל את המכתב שלי לא ענה עליו. הוא שלח לי תשובה אבל בנושא אחר לגמרי והתעלם מההשתפכות שלי.

אני מאבד הכל כולל חברים וזה מפחיד אותי יותר מכל.