פתגם רומני עתיק אומר שאפילו הבחורה הכי יפה לא יכולה לתת יותר ממה שיש לה ואני נתתי כמעט כל מה שיש בי.

הגיע הזמן שאפרוש. בעתיד בטח יתפרסמו עוד כמה סיפורים בשמי פה ושם אבל הם יהיו כולם סיפורים ישנים. לא נראה לי שיש בי עוד כוח לכתוב משהו חדש ולחזור ולהעלות גירה על דברים ישנים לא נראה לי רציני או שווה את הזמן.

מכירים את הביטוי הזה - גמר את הסוס? ככה בדיוק אני חש. שהסוס שלי נגמר וכוחותי אפסו.

אני מקווה שאצליח לאזור די כוח לכתוב סוף לסיפור האחרון שאני עוסק בו בימים אלו ואחר כך אני מתכנן להתפוגג לאט לאט מהמרחב הוירטואלי ולנוח סוף סוף.  אני כל כך עייף שקשה בכלל לתאר את זה.

שמעתי היום שיר של דליה רביקוביץ שנקרא 'גאווה' ושתי השורות האחרונות של השיר מאוד דיברו אלי :

אמרתי לך, כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה.