השגתי ב'קרון הספרים' - חנות ספרים משומשים - ספר שקראתי פעם ואהבתי מאוד של הסופרת אייריס מורדוק 'חלומו של ברונו'

בעל הבית של 'קרון הספרים' הוא בן אדם מרתק ומשונה מאוד. הוא מארגן מפגשים ספרותיים ויש לו אוספים של כל מיני חפצים כמו כובעים ומפיות והוא חובב הצגות תיאטרון.

בסוף הפגישה שלנו הוא כבר דיבר איתי פולנית. הוא לומד פולנית מאיזה סיבה מוזרה שטרם הבנתי.

הבחורה החדשה אצלנו בעבודה שמאוד מאוד חיבבתי עומדת לעזוב בשבוע הבא. הסגן שלנו פשוט הטריף אותה. לדעתה הוא בן אדם דוחה ופשוט נמאס לה ממנו.

הקלות הזו שבה היא הלכה והשיגה עבודה חדשה מעוררת בי קנאה עזה.

גם אני רוצה.

האמת שמה שאני באמת רוצה זה להפסיק לדאוג לפרנסה ופשוט לכתוב ובזמן שבו אני לא כותב, לטייל לי הלוך ושוב ולשוחח עם בני אדם, לעבוד בגינה, לנסוע באופניים לטיולים ולא לדאוג בקשר לכלום.

זה לא יקרה לעולם כנראה אבל לחלום מותר, לא?

ואם מדברים על חלומות... אני חולם ללא הרף שאני מת. מהחלומות הללו אני מתעורר במצב של התקף בהלה שאני מקפיד להסתיר היטב.

אם יום אחד אפסיק לענות לך ואאעלם פתאום תדע שחטפתי התקף לב מרוב פחד. אני נמצא במצב של חוסר שינה תמידי כי אני מתעורר בשלוש ולפעמים בשתיים לפנות בוקר ולא מצליח לישון יותר.

רוני חושד שמשהו לא בסדר אבל אין לו מושג מה הבעיה ולכן הוא מעדיף לשתוק ולהתעלם. גברי מאוד מצידו וגם מצידי. אני די בטוח שהוא מתחרט שחזר לארץ ואלי.

חוץ מזה נורא נורא קר פה ואני יושב צמוד לתנור ולא מצליח לסיים סיפור שהתחלתי לכתוב. אולי פשוט אלך לישון.