אם אמצא אותו, סביר להניח שזה יהיה יומו האחרון.

אם אמצא אותו, למרות שעברו הרבה שנים, סביר להניח שהוא יצטרך לבחור בין למות לבד בכבוד תוך כדי כך שהוא יתאבד אחרי שיבין את מה שאגיד לו, שאני הולך להסגירו למשטרה או שהוא יצטרך לדעת שמכאן, אין דרך חזרה ואני אצטרך לעשות את זה.

אם אמצא אותו, הוא יידע שפה נגמרו חייו כמו שהוא גמר לי אותם אז.

הם יסתיימו כמו שהנפש שלי אז גמרה את הייסורים שלה.

שלושה אנשים צריך לחסל, אחד ממעשה שנעשה לי על ידי רופא בגיל 9 או 10 ואחד את אותו בן זונה בגיל 17. יש עוד אחד, שעליו עוד לא הרחבתי את הדיבור שתקף אותי בגיל 20 עד 22 אולי פעמיים או שלוש שראה אותי בגן, הוא נרקומן והוא שדד אותי ותקף אותי מינית יותר מפעם אחת ושדד ממני לא מעט כספים ואובייקטים שונים.

לא אכפת לי אם בגללם אני אכנס לכלא, ממש לא איכפת לי אבל אני אדע שהם מחוסלים אחד אחרי השני.

לצערי, יש לי תחושה שהנרקומן לא בחיים, את הרופא אין מצב למצוא למרות שאני זוכר את החדר שבו הוא עשה בי את המעשה המגונה והיחידי שאני זוכר את הפרצוף שלו באופן מלא זה האונס שאנס אותי בגיל 17 וקצת.

שאמצא אותו, זה הסוף שלו, אם אמצא ואגלה יותר מזה הלוואי ואצליח לחסל אותם, את כולם, בלי פחד, בלי יראה, בלי חשש, בלי לחשוב פעמיים בכלל אבל אני אדע שמבחינתי זה סגירת מעגל וגם אם את המשך חיי אשב מאחורי מנעול ובריח, סורג ובריח בבדידות אין קץ.

כן, זה מה שיקרה לאותו אדם, אותם אנשים אם הם יימצאו, הם ייחוסלו אחד אחרי השני כמו שרואים בסרטי המתח והפעולה ששם יוצאים למסע נקמה.

אני לא יוצא למסע הזה אבל אם במקרה אתקל במישהו מהם,

מות יומת.

נקודה.

סוף

 

אם ברצונכם להגיב על הנאמר בבלוג הרשמו לפורום באופן חד פעמי והגיבו לכתוב בבלוג

קישור לפורום בו ניתן להגיב