אני  כותב את היומן הזה דוקא באתר של איידס כי אין לי אומץ לכתוב אותו במקום אחר. אני כותב את היומן הזה כאן ופה אספר לכם על החוויות שלי אבל השורה האחרונה היא שאני רוצה שתדעו למה אני כותב פה – כי לאחר כל הטראומות והחוויות שעברתי, התגלתי כנשא איידס ויותר נכון הייתי כבר במצב שהוא יותר גרוע מנשא איידס ובעצם הלכתי למות ולמרות הכל אני כאן היום.

אני היום שופך לכם אור על ארועים שקרו לפני 26 שנים אבל מבחינתי כאילו קרו רק אתמול.

הייתי ילד צעיר, ילד של בית. הייתי ילד שגדל בבית, משפחה טובה ובית חם וטוב שנותן את כל מה שהוא צריך לתת לילד שלהם. הייתי כל כל מסוגר בתוך החממה שלי עד כי לא היו לי כמעט חברים. בית, בית ספר וחזרה וככה היו חיי.

בבית הספר שהייתי בו הייתה פנימייה. כל הזמן הייתי מסתכל על הבנים שם. כל הזמן הייתי מפנטז איך הם נראים ערומים וכל הזמן הזה התחלתי להבין שמה שמעניין אותי זה בנים. הייתי קונה לי חוברות של גברים ערומים והייתי מחביא אותן בחדר, הייתי מאונן על תמונות של בנים ובעצם המחשבות שלי היו על בנים.

מכייון שלא הייתי ילד הכי מוצלח מכל הבחינות, שלחו אותי לקראת הגיוס הורי לסטודיו להתעמלות במרכז ירושלים. הלכתי לשם. הסטודיו היה קרוב לגן העצמאות בירושלים, כמרחק נגיעה. בתקופה ההיא ממש לא ידעתי מה זה גבר שנוגעים בו. רק מתוך מבט ואולי אפשר לומר, פנטזיות ומחשבות. הייתי בדרך לחוג ובחזרה הולך ליד הגן הזה, גן העצמאות שאז עוד לא ידעתי שזה גן העצמאות, ידעתי שזה גן ששם יש בנים שעושים מין עם בנים. ידעתי את השם גן העצמאות אבל לא ידעתי לחבר בין הדברים.

לאחר זמן שמעתי שיחה בין חברים בבית הספר כי הם מצאו סקס בשרותים בתחנה המרכזית בירושלים. הם לא סיפרו את זה לי אבל אני עם שמיעתי הטובה שמעתי את הדבר והפנמתי את זה בתוך תוכי.

יום אחד בדרך חזרה מהחוג החלטתי שאני עושה מעשה והולך לראות את הדבר הזה בשרותים הציבוריים בתחנה המרכזית בירושלים. רעדתי. פחדתי אבל אמרתי שאני מנסה ללכת לשם.

שעות ערב, הגעתי אחרי החוג לבוש בטרנינג לתחנה המרכזית. ירדתי לשרותים. נכנסתי כאשר כולי חושש ורועד אבל אמרתי לעצמי שאני חייב לראות. עברתי במשתנה וכבר שם ראיתי אנשים שעומדים ולא משתינים, איבר המין בידם והם מאוננים ליד המשתנה. הבנתי שבאמת יש שם דברים שקורים. הלכתי לאחד התאים ונכנסתי לתוכו והצצתי מחור המנעול על מנת לראות מה קורה שם וראיתי שאנשים נכנסים ביחד לתאים וסוגרים את הדלת אחריהם. אחרי מספר דקות יצאתי משם והלכתי שאני מבין שיש שם התרחשות.

עברו מספר ימים. אני ניגש לשם שוב, רוצה לראות שוב מה קורה שם. אני בא לשם אחרי השעור, לבוש בתלבושת ספורטיבית, ונכנס לשרותים. עושה סיבוב, מסתובב ויוצא החוצה ומתיישב על ספסל ורואה את האנשים שנכנסים ויוצאים משם. היו כאלה שכמוני ישבו על הספסל וארבו לאחרים.

כך זה המשיך עוד מספר פעמים שהייתי בא, מסתכל והולך. במשך הזמן גם היה אדם שפנה אלי והחלנו לדבר שם ולהתיידד. הוא היה מבוגר ממני, בשנות השלושים שאני אז הייתי בן 17. הוא היה נראה כבן 30 והיה לא מלך היופי אבל היה מאד נחמד אלי. הוא אז שאל על התנסותי במין ואמרתי לו שלא עשיתי כלום.

יום אחד באתי לשם אחרי השעור. כמובן שהוא היה שם. הוא הציע לי להכנס לתא יחד איתו. האמת נורא פחדתי כי אף פעם לא הייתי עם בן ולא עשיתי עם מישהו משהו. הייתי בחשש נורא גדול ואמרתי לו שאני אחשוב על זה. הוא הלך חזר ושוב פעם הלך וחזר ושכנע אותי לבוא. בסוף הסכמתי לבוא איתו והוא אמר לי שאכנס אחריו לתא שהוא נכנס אליו. מאד פחדתי אבל אמרתי לעצמי שאני כבר יכול להאמין לאותו בחור וכנכנסתי.

הבחור היה בהתחלה נחמד ואמר לי להוריד את המכנס והתחיל לאונן לי. הוא אונן לעצמו ואחר כך ביקש ממני להסתובב כי הוא רוצה להשתפשף על ישבני. זה היה לי מאד מוזר אבל הסכמתי כי חשבתי שאלה כללי המשחק.

ברגע שהסתובבתי הוא לפת אותי בחוזקה ושם את ידו על פי ואיים עלי שאשתוק ואוי לי אם אצעק. הוא אמר לי שלא אזוז ויותר מזה שלא אעיז לפתוח את הפה. הוא חנק אותי והחזיק אותי שאני לא יכולתי בעצם לעשות כלום.

את האמת אומר לכם, התייבשתי לגמרי.

הוא החזיק אותי ביד אחת וביד שניה נגע באיבר מינו. הרטיב ברוק את התחת שלי ובמכה אחת החדיר לתוכי את איבר המין שלו תוך שכאב חד מפלח את כל גופי. הוא לא הצליח בהתחלה והמשיך בכוח עד שחדר בכל כוחו לתוך התחת שלי. הוא לא נתן לי לזוז בכלל והאמת גם אם היה עוזב אותי לא הייתי זז כי הייתי מיובש לגמרי.

הוא חדר אלי חזק עד שכנראה גמר או לא יודע מה כי ממש לא היה מעניין אותי כלום, הוא אמר לי שלא אעיז לצאת מהתא בחמש דקות הקרובות, שלא אעיז לפתוח את הפה ואם אני אפתח את הפה הוא ירצח אותי. הוא איים עלי  שלא אעשה שום דבר עם זה כי אם אעשה הוא ימצא אותי ויתנקם בי. הוא אמר לי שאניע עוד אזכור אותו והוא אז עזב את גרוני. את פי, ויצא מהתא וסגר אחריו את הדלת.

התיישבתי בתא, מיובש לגמרי, מכנס מופשל, דם יורד מישבני, נוזל יוצא ממנו והישבן כואב ושורף לי באופן מחריד.

התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות כמו ילד קטן. ישבתי שם אולי שעה. בכיתי, וכל הזמן יורד לי דם מהתחת.

אחרי כשעה היה לי אומץ ויצאתי מהתא. חשבתי אולי ללכת למשטרה אבל פחדתי.

מה אני אגיד במשטרה ? אני מפחד, אני חושש, אני רועד, אני בהיסטריה ואני עוד אלך להגיד לשוטר שהייתי בתא שם ומישהו אנס אותי ? שמישהו חדר לתוכי בכוח ? פחדתי פחד מוות.

רועד הלכתי ברגל עד הבית מרחק של קילומטרים רבים. לא רוצה לעלות על אוטובוס, הולך ברגל.

הגעתי הביתה וישר נכנסי לשרותים. התחתונים היו מלאים בדם. הכאב שפילח אותי היה עצום. למזלי לא היה אף אחד בבית, ההורים לא היו, אחים לא ובעצם הייתי לבד.

נכנסתי למקלחת והתיישבתי שם והתחלתי לבכות שוב. אחרי זה נכנסתי למקלחת והפעלתי את המים החמים – מים רותחים והתחלתי להתרחץ בהם. הגוף נהיה אדום, התחת שרף בצורה מטורפת וכאב לי שאני יצאתי מדעתי. הייתי שם המון זמן, לא יצאתי מהמים כאילו שהרגשתי שאני חייב לשטוף את עצמי ממה שקרה לי. רעדתי ופחדתי פחד מוות  - מה יהיה אם זה יתגלה מצד אחד ומצד שני מה יקרה אם הוא יפגוש אותי עוד פעם וירצה לחזור על מעשיו.

הלכתי משם לחדר שלי, סגרתי את עצמי בחדר. הורדתי את התריס של החדר ונשכבתי על המיטה. חושך, לא רוצה לראות אף אחד, שכבתי במיטה ובכיתי. שכבתי במיטה רועד כולי.

הבנתי אז והתחלתי לעכל לראשונה כי בעצם מה שקרה לי שם הוא שהאיש הראשון שאיתו בעצם הסכמתי לעשות מעשה מיני, אותו אדם שבעצם האמנתי בו כלכך ובטחתי בו כלכך – אנס אותי. תקף אותי מינית בפעם הראשונה שהייתי עם גבר. הוא אנס אותי, הוא רצח את הנפש שלי. הוא הרס אותי אז לגמרי, הוא פשוט גמר לי את החיים.

 

אם ברצונכם להגיב על הנאמר בבלוג הרשמו לפורום באופן חד פעמי והגיבו לכתוב בבלוג

קישור לפורום בו ניתן להגיב