ישבתי ביום ראשון מול הטלוויזיה וראיתי את התוכנית עובדה. ראיתי את שני ילדים שמתמודדים עם מחלת הסרטן. ניסיתי כל הזמן לדמות, איך היו נראים חייהם של הילדים האלה אם לא היה זה סרטן והיה זה חלילה נגיף האיידס. ניסיתי לדמות את שעבר עליהם ועובר עליהם יום יום ושעה שעה וניסיתי מצד שני לדמות את שעובר על נשא האיידס.

לרגע, אני לא אומר שאיידס זה דבר טוב, זה לא דבר קל ולא מעט עוברים עלינו הנשאים חיים קשים ומורטי עצבים, חיים של תופעות לוואי קשות ואפילו איומות. אבל שאתה רואה את מה שעוברים חולי הסרטן ומבחינתי הילדים האלה הם מדגם מייצג של כל חולי הסרטן, בוגרים וצעירים כאחד אנחנו עוברים כאפס קצהו לעומת מה שעובר חולה הסרטן.

אם נתחיל בדבר הבסיסי שלנו חולי האיידס יש מגוון ענק של תרופות, לא אחת, לא שתיים, המון שילובים שיכולים להאריך את חיינו ולתת לנו לזרום את החיים ולו לתקופה יותר ארוכה. לחולי הסרטן לעומת זאת יש הרבה פחות שילובים של טיפולים ותרופות ולפעמים גם אין תרופות אלא טיפולים כימיים קטלניים וקשים ששמים את כל הטיפולים שלנו הנשאים בכיס הקטן.

אני יודע שהטיפול של האיידס הוא טיפול כימי קשה שגורם לא מעט נזקים אבל אני תמיד מסתכל על הכל מהצד בשני אופנים. האחד עוצמת הטיפול – כאן אין לי ספק בזה שגם באיידס וגם בסרטן מקבלים תרופות קשות, שעושות לא מעט נזקים, לא מעט תופעות לוואי ובעצם לא פשוטות.

אבל מצד שני אני שם את הנושא של איבוד צלם אנוש והחיים הנוראיים שיש עם המחלה לאורך זמן ולא רק חודש או חודשיים קשים של תופעות הלוואי ההתחלתיות ואז אני יכול לומר שהסרטן עם הטיפולים הכימותרפיים שדורשים אישפוזים קשים ורגעים איומים, על איבוד השיער וצלם האנוש מקצה לקצה ולדעתי, וזו דעתי האישית בלבד זה הרבה יותר גרוע מאשר תופעות הלוואי של האיידס. אולי יהיו כאלה שיחלקו עלי אבל אני אומר זאת רק בשם עצמי.

יותר מכל זה עוד דבר, יש לא מעטים שאומרים להם, נרפאתם מהסרטן, כן, אתם בריאים, אתם יכולים לחזור לחיות חיים רגילים ואז פתאום, יום אחד קצת כאבים, קצת חולשה ו.....הופה גרורות במקום לא צפוי, המחלה התפשטה, המחלה חזרה, חוזרים לטיפול ולפעמים שזה כבר מגיע אין דרך חזרה ובעצם הדרך היא לא ארוכה להפרד. לעומת זאת נשא האיידס במקרים מסויימים יכול להפסיק טיפול בגלל שהנתונים טובים, אולי במקרים אחרים יפתח עמידות אבל לו יש תמיד הרבה פתרונות אחרים שיאריכו לו את החיים וזה בימים אלה אני ממה ששומע ולמד, נותן לנשאים טווח ואורך נשימה גדול מאד.

יותר מזה עם האיידס יש בעיה אחרת קשה, שהיא הסטיגמה. אין ספק שפה הבעיה האמיתית, סטיגמת האיידס היא איומה וקשה ולהגיד לאנשים שיש לך איידס זה סיכון של חיים שבעצם ינדו אותך, ימחקו אותך ואולי חלק קטן יקבל את זה בהבנה וחיבוק. אבל אם יש לך סרטן, חיבוק ענק, תמיכה ובעצם שיתוף וסיוע ואין פחד לספר לאיש שיש לך סרטן.

אבל, לסיום אם אסתכל על כל אלה שהכרתי או שמעתי עליהם שיש להם איידס לפני שש וחצי שנים שחליתי, חוץ מאחד שהיה דינוזאור ותיק ונפטר בגלל סיבוכים כולם בחיים, כולם נראים טוב, חלק יותר וחלק פחות אבל כולם במצב בריאותי תקין, מתאמנים, שריריים, מתחתנים, ילדים, ומה לא בעצם הכל.

אבל את אותם אלה שבשנים האחרונות וגם לפניהם הכרתי כחולי סרטן, רובם כבר לא בין החיים ורובם היום כבר יושבים אי שם במרומים ומשקיפים עלינו מלמעלה ובעצם הסרטן ניצח אותם וסיים להם את החיים ולרוב בייסורים מרים.

כן, מחשבות קשות עוררה התוכנית אבל זה רק מחזק את המחשבות שיש לי והן רק שלי שאם כבר לחלות עדיף לחלות במחלה סטיגמתית כמו איידס ולא בסרטן. סרטן ברוב המקרים זה דרך חד סטרית ויחסית מהירה למרות כל הטיפולים שיש. אם לא בסיבוב הראשון הלכת, תלך בסיבוב השני ומעטים הם הנרפאים לצערי, לפחות ממה שאני חוויתי מהיכרות אישית ולצערי לא מעט.

כן, כל אלה שהכרתי והם רבים עם איידס, בחיים היום וכנראה שעדיף לחיות אפילו בבדידות איומה וקשה, אבל לחיות.

התוכנית של אילנה דיין השאירה אותי עצוב, לראות את הילדים האלה סובלים ועוברים מה שהם עוברים אבל לצערנו זו המציאות הכואבת והאכזרית. לחצו כאן לצפייה באתר שידורי קשת.

ומה לכם יש להגיד על זה ? ראיתם את התוכנית ?

שתראו את התוכנית בקישור הבא אחרי שקראתם את מה שכתבתי תחשבו בתוך עצמכם עמוק מה יותר גרוע, סרטן או איידס ?

אם ברצונכם להגיב ולכתוב את דעתכם לחצו על הקישור מתחת למעבר לפורום, הרשמו וכתבו את התגובה שלכם למאמר זה - זה חשוב - זה מעניין לשמוע דעות אחרות של גולשים

לחצו כאן למעבר לפורום לכתיבת תגובה ורישום