אני אקדים ואומר, התקשרתי לאחל לבחור חג שמח בערב פסח ושמעתי ממנו את הסיפור (בחלקו ולא מדוייק), החלטתי ללכת להבין מה הסיפור האמיתי, ביטלתי תוכניות היום ונסעתי אליו לשמוע את הכל, והאמת יצאתי מזה מתוסכל.

רוצח

אף פעם לא התבטאתי על נשא שאני מכיר, ואפילו מכיר טוב, שהוא בעצם אחד האנשים הראשונים שאני מכיר עם איידס, שהיום אחרי שיחה של שעתיים וחצי איתו אני יכול לומר עליו רק מילה אחת – רוצח.

שום מילה אחרת אחרי הסיפור שלו לא תגדיר את המעשים שלו ובעצם זה ניסיון רצח במודע ולדעתי אדם כמוהו צריך לשבת מאחורי סורג ובריח.

אני לא אתן כאן שום פרט מזהה או שקרוב לזה  אבל אני מתכוון פה להעביר לכם את הסיפור כמו שהיה על מנת שתדעו שיש גבול לכל התנהגות של נשא איידס ועל חופש העשייה שהוא מרשה לעצמו לעשות.

ומעשה שהיה כך היה:

הנשא הכיר לפני מספר חודשים בחור, בשיחה באינטרנט, השניים התכתבו והחליטו להיפגש. האדם, גרוש מאזור מגוריו פחות או יותר.

השניים נפגשו, היה קליק בינהם, כימיה נהדרת והחליטו שהם רוצים לקיים יחסי מין. עד כאן הסיפור נראה כמו אידיליה אמיתית.

השניים החלו לקיים יחסי מין כאשר אדם אחד בריא, ואחד נשא איידס.

בתחילה היו יחסי מין אוראליים בלבד, כמובן לא מוגנים.

נקודה חשובה לציון למען ציבור הקוראים: הנשא עם עומס נגיפי של 180,000

לאחר מספר אקטים, הם קיימו יחסי מין כל יום מספר פעמים ביום, מהבוקר עד הערב, הבחור הבריא ביקש מהבחור הנשא כי הוא יחדור אליו.

הבחור הנשא, לא היסס ולו לרגע, וחדר אל הבחור הבריא בלי קונדום וגמר בתוכו. לא פעם, לא פעמיים, שלוש ארבע פעמים ביום במשך .....שבועיים.

אחרי שבועיים פתאום שראה שהמערכת בניהם מתחממת והם מתקרבים זה לזה, החליט שהגיע הזמן לספר לבחור הבריא כי הוא נשא איידס,

אחרי שבועיים ימים שחדר אליו עם מטען חבלה של 180,000 נגיפים ליחידת מידה הוא נזכר לספר לו שיש לו איידס.

הבחור הבריא, ששמע את הדבר התעצבן, התחיל להרים את הקול, הלך למקרר ולקח בקבוק וודקה, והחל להשתכר. הנשא, שכל הסיפור היה בביתו ברח מהבית כל עוד נפשו בו. הוא הלך לחברים ובעצם לקח לו הרבה זמן עד שחזר הביתה.

הבחור הבריא עזב את הבית של הנשא. ולאחר מספר ימים התקשר לנשא ודרש ממנו סכום של כ 10 אלפים שקלים על הנזקים שהוא גרם לו כי כתוצאה מכל הבלאגן הוא לא עבד מספר חודשים.

הסתברו הדברים הבאים:

הבחור הבריא, ככל הנראה מסובך עם שלטונות המשטרה, כך שפחד לגשת להגיש תלונה למרות שהוא איים על הנשא שיגיש תלונה. הנשא שידע שהוא מסובך עם המשטרה אמר לו "תלך להגיש תלונה....." כי ידע שהבחור הבריא לא יגיש תלונה כדי שהמשטרה לא תאתר אותו על סיפור אחר.

הנשא שידע שהבחור לא יעיז להגיע למשטרה קיבל אומץ אמר לבחור הבריא שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה וזה כי הוא ידע כי הבריא לא ירצה להסתבך ולהיפגש עם המשטרה.

הנשא אמר לבריא שהוא לא נותן לו כלום ובעצם איים עליו שהוא עוד ילשין עליו למשטרה ויגיד איפה הוא.....ממש "חגיגה".

הבחור הבריא הבין שהוא תקוע בין הפטיש לסדן, ונעלם שהוא יודע שיש סיכוי מעל הסביר שהוא נשא איידס ונדבק מהבחור הנשא.

הבחור הנשא הלך להתייעץ עם אנשים שונים על האירוע:

להלן תמצית של כמה תשובות שהוא קיבל (כך לפחות הוא סיפר לי) ואחת מהן הוציאה אותי משלוותי.

הוא סיפר לי כי דיבר עם הרופא המטפל שלו בבית החולים ומסתבר כי הרופא נזף בו קשות והציע לו לגשת לטיפול פסיכיאטרי, הוא כמובן סרב. הוא טען, הנשא שהוא לא צריך שום טיפול נפשי. הרופא המטפל לצערי לא לחץ עליו ולא הכריח אותו לקבל טיפול פסיכיאטרי.

הוא הלך, (הנשא) להתייעץ עם ורד בן חרות שהייתה סמנכ"ל הועד למלחמה באיידס, ידידתו, כך הוא סיפר לי, ורד אמרה לו שזה לא נורא, אין לו מה לחשוש והוא לא סיכן את הבחור הבריא ואם חלילה הוא יזדקק לעזרה הועד למלחמה באיידס יעמוד לימינו, כך הוא אמר שנאמר לו על ידי סמנכ"ל הועד למלחמה באיידס לשעבר.

הוא התייעץ עם העובד סוציאלי, פסיכולוג בבית החולים והם נזפו בו אבל פה זה התחיל ופה זה נגמר.

בשיחה היום שהייתה ארוכה וקשה ניסיתי להבין את הדברים והאמת לאחר שעתיים וחצי של שיחה הרגשתי כאילו אני מדבר עם רוצח שבעצם חוץ מזה שאולי שינה את דרכו לאחר הרצח אבל הוא לא מתחרט על הרצח וסוגר את הסיפור הזה במילים: "הוא ביקש בלי קונדום אז למה לא, זה בעיה שלו"

הוא המשיך את השיחה היום במשפט, למדתי לקח ואני משנה את הדרך שלי, ששאלתי איך הוא משנה את הדרך אז הוא ענה לי,  אם זה סטוץ אני גם עכשיו לא מתכוון להגיד לאיש כלום שאני נשא, אם זה יהיה רציני אני אספר. השאלה ששאלתי מתי, והוא אמר שיידע שזה הולך להיות רציני, לא לפני (זה אומר, מספר אקטים לפני בלי לספר).

זה הסיפור, זה המשיך היום הרבה זמן, יש לי עוד מאמר שלם לכתוב אחרי הפגישה איתו אבל שיצאתי ממנו יצאתי מתוסכל והמום כאחד.

ידעתי שמולי יושב נשא שבעצם עשה פעולה אחת שהיא רצח נגיפי, הפעולה שהוא עשה זה לרצוח בן אדם במודע בלי לחשוב בכלל ולו רק בגלל שהזין שלו עמד והבחור הבריא ביקש את זה.

ידעתי היום שיושב מולי אדם שבלב שלם סיפר את הדבר בלי להתרגש וזה בכלל הוציא אותי משלוותי.

הסברתי לו היום שאם הבחור היה במצב אחר הכל היה נגמר אחרת והוא יודע שהוא ניצל את הבעיה שלו על מנת להציל את חייו.

הסברתי לו שאם הבחור הבריא היה אלים, זה היה יכול להיגמר בהרבה סימנים כחולים ושברים פתוחים במקרה הטוב ובמקרה הגרוע להרבה יותר רע.

הסברתי לו שאם הבחור לא היה מסובך עם המשטרה הוא כבר מזמן היה נמק במשטרה בתא המעצר כאשר הוא נמצא בבידוד ומידי פעם נותנים לו לצאת לסיור בחצר לבד בלי אף אחד שיכול לדבר איתו, ושלא יצפה שמישהו יבוא מהועד להגן עליו על מעשיו עם עורך דין.

הסברתי לו שאם זה היה מגיע לזה, השם שלו היה כבר מתפרסם בכותרות העיתונים, כאשר התמונה שלו סביר להניח הייתה מתנוססת מעל גבי כותרת העיתון, שמו הפרטי גם כן, ולא משנה מה הסיפור, הוא כבר היה "נשרף" לגמרי לכל החיים שלו.

הסברתי לו עוד הרבה דברים על חומרת מעשיו אבל הוא נתן את משפט המחץ שאחרי זה כבר הרגשתי שאני מדבר עם קיר אטום וסתום, הוא אמר: "הוא רצה את זה, אז לא היה איכפת לי, זיינתי אותו בלי קונדום וזה הכל, כי זה יותר כיף", אמרתי לו אז: "אבל לא אמרת לו שאתה פצצת זמן נגיפית מהלכת על שתיים" והוא ענה לי: "למה שאני אגיד (הנשא), הוא ביקש וזה הכל (הבריא)".

אחרי זה היה לי עוד שיחה ארוכה אחרת איתו על דברים אחרים שבכלל הטריפו לי את הדעת שעל זה בכתבה אחרת בנפרד.

אבל השורה האחרונה, יצאתי משם מתוסכל, שאני בעצם ישבתי עם אדם שהשתמש בכלי זיינו על מנת לבצע רצח, חזר על הרצח במודע, בכוונת תחילה בלי אפילו לחשוב במשך שבועיים, כמעט שלוש פעמים ביום והוא חוץ מזה שהוא אומר שהוא למד לקח, הוא לא עושה עם זה כלום ובעצם, ממשיך באותה דרך, אבל לי הוא אמר משהו אחד, אבל שהייתי אצלו הוא כבר היה שקוע בלמצוא את הקורבן הבא.

המאמר הזה כתוב, באופן מאד דיפלומטי על מנת לא להסגיר אותו או כל פרט עליו אבל, הזהרתי אותו שבמידה ונגלה שהוא חוזר על מעשים אלה שוב אני אהיה האיש שיעמוד מולו וילחם בו בדרכים המקובלות על מנת לעשות לזה סוף.